לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2020    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פוסט ישן (מאוד) וחלום חדש (מאוד)


 

  התעוררתי מוקדם , הרגל של כחודש ימים

 ונרדמתי שוב

וחלמתי ....

 אבא שלי שואל אותי : מה נשמע ? מה חדש ?

ואני עונה : אין חדש, הכל כרגיל

והוא שואל : החזרת את מחולל החמצן ( מכשיר החמצן  בו השתמש וידע מתי וכיצד )


היה עלי לדאוג להשיבו למי שסיפק אותו

לדאוג שיימצא במקום מסויים בבית האבות, במרפאה טענו שאין להם מקום (?)

אֵם הבית הסכימה לאחסנו במשרדה יומיים!


ובחלום אני שואלת את אבי : אתה רוצה את המכשיר
ותשובתו : כן

ואני עונה : בסדר, אדאג להחזירו לחדר שלך...

חלום קצר

התעוררתי...


ולהלן פוסט ישן יום או יומיים לאחר שפתחתי את הבלוג. מעט מגיבים עד שנכנסתי לעניינים של הבלוגיה.

מנהג שנמשך כעשר שנים ונפסק מסיבות שונות , ולאחר מכן הביקורים  עברו לימים אחרים במשך השבוע וכמובן לחגים.

( העובד הזר היה איתו בערבי שבת , לא נשאר לבד)

 

 

ארוחת השבת

  

  כל  יום ששי אחר הצהריים אנחנו נוסעים אל אבא שלי .

  

  אנחנו אוכלים איתו את ארוחת ליל ששי .

  

  אני מביאה תבשיל כלשהו, בד"כ דגים .

  המאכל אליו הוא רגיל .

 

  לאחר הארוחה אנחנו יושבים ומפטפטים .

  אנחנו שמחים למסורת זו, היא נותנת הרגשה טובה שאבא לא לבד בערב השבת.

  

                         

נכתב על ידי נ*גה ,   30/1/2009 23:26
נכתב על ידי נ*גה , 12/12/2018 13:52   בקטגוריות אבא, חלומות, עצבות, אֵבֶל, געגועים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האושפיזין שלי


 

 מעבירה ערוץ בטלויזיה מערוץ הילדים

לערוץ 87- רשת ג'- שירים עבריים סבבי

 ממלאת מכונת כביסה ( אחת מתוך שלוש לפחות)

 ויושבת ליד המחשב לכתוב את הפוסט...


חג סוכות הסתיים ועימו הסתיימה חופשת הילדים

כל החופשה ארחנו את הנכדים,

האמת שהססתי אם לכתוב בבלוג רשמים

לא בטוחה שזה מעניין אנשים אחרים...

 התחלתי   ערב אחד לכתוב בטיוטה מספר דברים

ואח"כ המשכתי וכתבתי רק מעט  וכעת מנסה לסכם את הימים.

 

 בערב החג נסענו לאבא שלי לארוחת חג בסוכה שנבנתה בדיור המוגן

שמחה והילולה כל הנכדים (הנינים)  מבקרים את סבא רבא סבבי

יומיים לאחר מכן שוב בקרנו אצלו והפעם הוא חגג יום הולדת !!!

מזל טוב אבא היקר , שתזכה לבריאות ואושר !

הוא קנה עוגת קרם גדולה !

ואני הבאתי פשטידה .

 

באחד הימים של החופשה הנכדים , אמא שלהם והסבא ( שמשמש גם בתפקיד נהג בין השאר)

יצאו לאגם ( מלאכותי) לא רחוק

ואני נשארתי בבית

 מכונית אחת

לא מספיקה לכולם...

ובינתים אנוכי יצאתי למחצית השעה לים (מרחק הליכה)

 לא זוכרת מתי עשיתי זאת בצהרי היום

אבל הרוח הנעימה במרפסת

 עודדה אותי שכדאי לגשת

לחוף הפתוח ,

עִם מגבת וספר יצאתי לשם

הספר יצא מהתיק אבל נשאר מונח בלי להציק

שכבתי על המגבת

וחשתי את משב הרוח עם קרני השמש המלטפות...

חבל שדווקא כאן בחוף שאין בו הרבה אנשים

ישבו מספר צעירים

ואחד מהם דיבר בקול כמעט צעק

( בשפה שלא אזכיר את שמה)

אחרי זמן קצר שַבתי לביתי

להכין את הארוחה לחבריה שחזרה בשמחה !

 

אז היה הפעם גם אצלי החג ארוך....אירוח של 3 נכדים

( אמא שלהם בהשתלמות באיזור  , אחה"צ איתנו מנסה לעזור) 

ובד"כ הם ממושמעים וצופים בטלוויזיה ובמחשב -כשאני מפנה להם אותו קריצה...סתם,

הם נותנים לי לגלוש  לפעמים ...

אבל הבישולים וההשתדלות לא לחזור על אותו תבשיל יותר מפעם אחת ( מלבד צ'יפס ושניצל

מעסיקים מאוד  !

אחד מהם הזמין לזניית גבינות ללא פטריות

הכנתי כמובן את הלזנייה 

הוא טעם מעט , אבל אנחנו נהננו ממנה  מאוד

עוגת תפוחים בחושה קלה מאוד להכנה

הכנו בשלושה

אנוכי ושניים משני הצדדים כשכל אחד מוזג, יוצק לפי התור

וכולם היו מרוצים !

לפעמים גם קִשטנו חביתה

נדמה לי שאז היא יותר טעימה קריצה




כדי שלא יהיה משעמם  קניתי להם ערכת בנית סוכה מקרטון

צביעה לפרטי פרטים שהם ממש אוהבים




גם לסרט הלכו עם הסבא בקניון,

ואיך אפשר שלא ללכת בערב לחוף הים עם הנכדה שהיא 'דוגמנית' מבטן ומלידהקולסבבי

 


בדרך ראינו את פרי חבצלת החוף ( שפְּרחיה כבר נבלו)

וזאת היתה הזדמנות ללמוד ( וללמֵד ) על ההלקט , הנושא בתוכו זרעים  שחורים


 

הים כרגיל הוא מקום נפלא לצילומים !

רואים את הדמויות שיצרו העננים ?

והגלים המשתקפים בזהב זוהר...

אמרתי לכם שאסור על הים לוותר...

 

ואמש הלכנו לככר העיריה לצפות בהקפות עם ספרי התורה


 

בלילה כשכולם כבר ישנו

צפיתי בסרט ישראלי: "נודל" .

ממליצה למי שעדיין לא ראה ( מבט קצת אחר מזה שאני מכירה על מטפלות מן המזרח הרחוק,אבל זה סיפור אחר)

סרט מרגש ונוגע ללב ומשחק מעולה!

 

היום בצהריים נסעו כולם הבייתה עד לביקור הבא...


(המשך לאחר מספר שעות)

ושוב....ערב שבת

שַבנו מהביקור השגרתי בימי ששי אצל אבא שלי , שלא קשור למועדים וחגים ,

כשבצידנית תבשיל כלשהו של דגים.

 

                    שבת שלום ! 

 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 17/10/2014 21:22   בקטגוריות חגים, משפחה, אבא, אהבה, אוכל, צילומים, נכדים  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחה בין בת לאביה הקשיש


 

 

 באחד הימים השבוע הלכתי

 לבקר את אבא שלי

 שתינו שנינו כוס קפה

  שותים בניחותא קפה חם מאוד

כמו שאנחנו   אוהבים ,

 

 

ואז  לפתע הוא שואל אותי:

בשביל מה עלי עוד בגיל הזה עלי לחיות  ?

 

ואני מנסה לחייך וכאילו שלווה

ובתוך תוכי אי שקט ומהומה ...

גם בשלוש בלילה

ביום הקודם מוחי קדח ממחשבות ולא יכולתי להרדם

ואני אומרת : אבא, נו באמת...

 

יש לך ראש צלול !

אתה קם -תודה לאל !- כל בוקר על שתי רגליך

יש לך ילדים אוהבים ודואגים ( חתן דואג)

נכדים

נינים

כולם אותך אוהבים

 

 נכון, לא קל

כואב פה ושם

והרופאים לך 'מציקים'

הוא טען שלא כדאי בכלל ללכת לרופאים .

 

אבא, אני מוסיפה

במשפט הידוע

  שבעיני הוא לא קלישאה...

 הסתכל על חצי הכוס המלאה

חייך

וחזר טיפטיפה לנמנם ...

 

  אבל את חדשות היום בטלוויזיה לא פספס קול

 ועל שולחנו תמיד ספר קריאה או שניים

( נבוכה לומר שקורא הרבה יותר ממני)

כמעט כל שבוע אני מוצאת ספר חדש שהוא לקח בהשאלה

 במקום בו הוא מתגורר ישנה ספריה.

 

 

טוב, הוא לא נשיאקריצה ולא נוסע לנורבגיה

אבל בשבילי ובשביל משפחתי הוא הכי , הכי !!!

והעיקר שיהיה בריא !!!

נכתב על ידי נ*גה , 15/5/2014 18:18   בקטגוריות אבא  
46 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום שִשִי בצהריים


 

כמידי  ערב שבת אנחנו נוסעים לביקור אצל אבא שלי בעיר סמוכה

ואתמול ביום שִשִי

שעה 2 בצהריים

כבר חם !

 אני צועדת ברגל לעבר תחנת המוניות שנמצאת בכניסה לעיר ,

מרחק של כחצי שעה הליכה

[לא מבינה למה תחנת המוניות כל כך רחוקה ]

למונית שתיקח אותי לבית האבות בו אבי שוהה

בעלי כבר שם מאמש

[לא משאירים אותו לבדו]

כי אבי קצת חולה ...

 

מצב הרוח לא ממש טוב ,

כי לפני חג העצמאות ביום ששי הקודם

היינו  איתו בחדר מיון

למעלה  מארבע שעות [ ויש לצין שיש חדר מיון חדש , גדול, שקט

הרבה פחות המולה והטיפול היה כהלכה!]

והוא אושפז לבדיקות שונות עד ערב החג .

הובטח לעשות בדיקת C.T

הבדיקה לא נעשתה !

למה בגלל העלות ? זאת רק השערה...

אז מה אם הוא איש מבוגר

שאגב צלול ובעל זִכרון  נהדר!

 

                                *

בינתיים בדרך ראיתי פרפר ,

 ולמרות שחשבתי הפעם לוותר על המצלמה ולהשאירה בבית

[למי יש מצב רוח לצילומים?עצוב ]

שמחתי  שהיא היתה  בידי

והפרפר היה ממש נהדר !

אגב; פרפר כזה נכנס לפני מספר ימים דרך חלון המטבח או דלת הסלון

 לפני שהספיק להצטלם קריצה הוא עף לו לשלום !

 

הפרפר שראיתי  כנפיו היו אסופות



דברתי אליו ואמרתי שלמעני יפתח כנפיו

הבטחתי 'בּוּק' של תמונות

והוא נאות לבקשתי ואפילו רקד ריקוד איטי סבביקול

בעצם אפשר גם לכתוב איתי ...קריצהמוציא לשון

 







 

 

{ ונזכרתי בפוסט ישן מלפני כשנתיים כתבתי~לא צִלמתי~  על פרפר קטנטן שראיתי שרפרף לו והתפרפר לו

  ראיתי פרפר}

נכתב על ידי נ*גה , 10/5/2014 12:00   בקטגוריות אבא, טבע, צילומים  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

113,313
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)