כשחברה הזמינה אותי לבוא איתה לפסטיבל עכו - תיאטרון אחר
שמחתי שהלכנו אחרי הצהריים ,
ולא החמצתי את ההודעות על שיבתו של גלעד שליט לחיק משפחתו
התרגשתי
ראיתיו מצדיע
מחבק ומתחבק
וחשבתי עליו ועל הוריו .
***
הפסטיבל בעכו נערך כל שנה בחג הסוכות
שנים רבות משום מה לא בקרתי בפסטיבל זה, אולי מזמן -לא זוכרת....
אנשים רבים בקרו היום,
ולעת ערב המונים טיילו שם משני העמים יחדיו
מדוע אנו לא חיים בדו קיום תמיד?
רק בפסטיבל ?
ישבנו וצפינו בחלק מהמופעים אלה ליד אלה והיינו קהל אחד!
בפסטיבל הצגות מיוחדות ומופעי רחוב רבים המתאימים לכל המשפחה.
הפסיבל נמשך4 ימים .אני הייתי רק היום אחר הצהריים.
ההצגה הראשונה שצפיתי בה נקראה : ? R U THERE
הצגה מיוחדת במינה , המתקיימת בשתי מדינות במקביל , בדירה באמסטרדם ובדירה בעכו ,
המתחברות בעזרת מצלמות ואינטרנט .
הוא בחור ישראלי שיצא למבצע צבאי ואפילו קיבל צל"ש , אך מגלה שאינו יכול לפשוט מדיו .
שניהם מכירים באמצעות האינטרנט ונרקם ביניהם סיפור אהבה.
הוא דיבר איתה באמצעות הסקייפ,
ואנחנו ראינו אותה על המסך שהוקרן על הקיר.
הוא סיפר לנו שמלאה שנה להכרות עם הבחורה
ראינו על המסך את אמו איחלה לו מזל טוב
וכן את הוריה שהרימו כוס לחיים לכבודם.
גם אנחנו הצופים /משתתפים/אורחים הרמנו כוס ..
הוא ניסה לשכנע אותה לבוא לארץ...
אמר לה שתוכל כאן לסייע לילדים או ללמד אנגלית ואולי לעבוד בשגרירות ההולנדית,
היא דברה על עזרה לילדים פלסטינים...
היא בקשה מאחת הנוכחות לומר לה מדוע כדאי לה לבוא לארץ,
ועוד אחד הביע את דעתו בעניין השלום שאולי יגיע בדורות הבאים..
הקהל שישב בחדר מגורים השתתף בשיחה , התארח , התכבד בכיבוד
ולרגע חלק מאיתנו שכח שזאת בעצם הצגה...
רק לאחר זמן מה קלטנו שוב שזו אכן הצגה { תיטרון אחר}
והבחור לא באמת חבר של אותה בחורה, שניהם שחקנים
והוא לא באמת גר בעכו , כפי שסיפר,
כלומר המשחק שלהם היה נפלא ומשכנע...
***************************************
לאחר מנוחה קצרה וסיור בין הדוכנים השונים
חוויתי חוויה די קשה בהצגה שמעלים שחקנים ואנשים שעובדים ב'בית הילד' במוזיאון השואה ב'לוחמי הגיטאות'.
הצגה מיוחדת שבה חלק מהזמן הקהל עומד וצופה במסך בו מוקרנת דמותו של ילד הנרדף בזמן השואה.
לאחר מכן נגלית 'אשה' פולניה המספרת כיצד חפרו במשך יומיים בור מתחת לחדר השינה שלה ושל בעלה ( יש לה גם ילדים משלה)
ושם היא מחביאה ארבעה ילדים יהודים.
ואז...
נכנסנו כשאנו מתכופפים כביכול ל'בור' בו הילדים נמצאים בצפיפות איומה ואפלה.
נדלקת עששית ומתגלים הילדים ומספרים את סיפורם.
בין שאר הדברים אנו רואים את אחד מהם מלמד מתימטיקה והנדסה ללא עפרון או נייר את הילד הקטן יותר.
הוא יוצר משולש בעזרת זרועות חבריו וכך מסביר לו ...
הילד הקטן הוא פליקס זנדמן , שלימים היה מייסד ויושב ראש של חברת וישיי (Vishay) העולמית ( נפטר ב6/6/11),
שסיפר בראיון ששודר עימו שלעולם לא הפסיק לשמוע את המוזיקה שאהב,
גם בזמן המחבוא, כי כשאוהבים מוזיקה לא צריך באמת לשמוע ....
שם ההצגה :בבור-כתבה : חוה כהן.
כשיצאתי פרצתי בבכי אולי גם בגלל המתח בו כולנו היינו שרויים בימים האחרונים...
************************************************
בהמשך צפינו במופעי רחוב מרהיבים,
צלמתי ואביא את הצילומים בפוסט הבא
מלבד אחד שאקטואלי ליום זה שכבר חלף לו....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
?!
כינוי:
נ*גה