יומני היקר

   מזמן קפלתי את השטיח בסלון שליווה אותנו שנים רבות
 שטיח מתוצרת טובה ששומר על צבעיו ,
אבל דורש  שינקו אותו , יגלגלו וירימו אותו לפני שטיפת הרצפות
הוא מאוחסן , אולי מישהו ירצה אותו .
במקומו קניתי שטיח קטן יותר ולפעמים בקיץ  גם הוא מתגלגל ומתקפל במקום כלשהו
ותחושת הרגליים היחפות  על הרצפה הקרה נעימה יותר
ושטיפת הרצפות הופכת למלאכה קלה יותר ,
וכל הסיפור הזה בא כדי להראות לכם את "השטיחים" בטבע
עצים רבים משירים את עליהם
 והמדרכות מתקשטות בשלל צבעים 
 סיגלון (ג'קרנדה) בסגול

 שלטית מקומטת בצהוב

 צאלון באדום 

  וגם ברכיכטון אדרי , המכונה עץ הלהבה

ושטיח אחד של פרחי שקדיה שנשרו לארץ אחרי לילה של ברד סוער

  בוגונוויליה וסיגלון חברו יחדיו


 

  עדה חברתנו לבלוגיה

כתבה שיר נוגע על נשירת עצי הסיגלון   

 וגליתי בבלוג שלה את השיר שכתב שאול טשרניחובסקי

שִׁירַת הַיָּקָרַנְדָה / שאול טשרניחובסקי

יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, – כֻּלָּם

סוֹפָם: אֶל קוֹל שׁוֹפָר

יִפְּלוּ נוֹפְלִים, בְּיוֹם נִבְלָם

בַּעֲרֵמוֹת עַל פְּנֵי עָפָר,

כַּעֲרֵמוֹת פִּרְחֵי-לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה.

וּמִי יוֹדֵעַ חֲלוֹמָם

חָלְמוּ עַל פָּרָשַׁת

צֵל דִּמְיוֹנוֹתֵיהֶם, הַנָּם

בַּעֲרָפֶל נָמוֹג לְאַט,

כַּעֲרָפֶל דַּק שֶׁל לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה?

צִוְחַת צִפּוֹר, צִוְחַת פִּתְאֹם...

הֵילִיל הַתַּן בַּסְּבָךְ...

כָּל הַקּוֹלוֹת בּוֹלַעַת תְּהוֹם...

מִי אוֹכֵל מִי?  לָאו הַיְנוּ הַךְ?

בְּמוֹעֲדוֹ יִפְשׁוֹט לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה – – –

וְלָהּ?  מַה לָהּ לָאֲדָמָה

וְלַחַיִּים סָבִיב?

תִּתְגַל עִם סוֹף-סְתָו, קָמָה

רָמָה תִלְבַּשׁ עִם בֹּא אָבִיב,

וּבְרָמָה לִילָךְ – תָּכֹל

שֶׁל יָקָרַנְדָה.

וְיֵשׁ עוֹד בָּעוֹלָם שִׁירָה

(אִם יֵשׁ אוֹ אֵין עוֹנִים)

קַיֶּמֶת כְּעִקְבוֹת סִירָה...

אַשְׁרַי וְאַשְׁרַיִךְ הַמּוֹנִים

אַךְ לְמִנְיַן קָמוֹת-חִטָּה

וְיָקָרַנְדָה!

בְּסוֹד שֶׁל מַנְגִּינוֹת גְּלוּמוֹת,

מֵעֵבֶר זְמָן, מָקוֹם,

דְּגָנִיָּה בָּאֲלֻמּוֹת

הֲיִי גַם אַתְּ, – עַד שֶׁתִּרְקוֹם

אֶת חֲלוֹמָהּ, חֲלוֹם לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה.

תל-אביב 13.5.1934

  באחת מקבוצות בפייסבוק בה מזכירים אירועים בכל מיני תחומים

 ראיתי שלספר : ציפור הנפש מלאו 33 שנים !

וזה הביא אותי להזכר בספר

לקנותו  לנכדתי  ולקרא בו שוב

מיכל סנונית כתבה את הספר  בשנת 1985  .

הספר הפך עד מהרה לרב מכר בינלאומי, שזכה בפרסים רבים, וובשנת 1993 זכה במקום הראשון בתחרות עולמית לספרי ילדים

שנערכה בז'נבה .

כמו כן הספר תורגם לעשרות שפות

בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם,

אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו- אף לא פעם אחת-

כל עוד אנו חיים. בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו.

ציפור הנפש בנויה מגרות מגרות, אשר רק היא יכולה לפתוח אותן. כל מגרה מייצגת רגש, שברגע שהמגרה שלו נפתחת הוא מתפרץ.

על פי הסיפור "לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח.

ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו." ציפורי הנפש שונות ולכן אופיים של בני האדם שונה.

הספר מסתיים בהמלצה להקשיב לציפור הנפש שבתוכנו.

את ציפור הנפש אנו חשים אך אי אפשר לצלם ולכן  אני מצרפת מספר צילומים מהאוסף שלי

של   הפרח היפהפה שלעולם לא מאכזב ביופיו  המופלא

ציפור גן עדן -סטרליציית המלכה .

ערכתי בקולאז' . הפרח  בצד ימין למטה -  ציפור גן עדן הלבנה הגדולה, ציפור גן עדן בננה, סטרליצייה ענקית ועוד.

זה שיח המתנשא לגובה 6 מטר  עם גזע עבה ועלים רחבים המזכירים את עלי הבננה ,

הפרחים דומים בצורתם לפרחי ציפור גן עדן אבל הם ענקיים. רוב הפרחים בתפרחת בצבע לבן ומיעוטם בצבע כחול.

{הכותרת נתן זך}