יומני היקר

קוראי הוותיקים ודאי זוכרים את המסע שלי לפולין לפני כשנה וחצי

לא אשכח את המראות , הסיפורים, התחושות ,הצמרמורות , החנק בגרון

 ולא אשכח כששבתי ארצה 

לא הייתי מסוגלת לדבר , וכשהתחלתי לספר הדמעות הציפו והגרון נחנק...

מסע מטלטל!!

מסע חשוב!!

מסע מרוכז ! של שבוע ימים !!

מודה שאינני בטוחה שהוא מתאים לבני נוער, שיוצאים במשלחות מטעם בתי הספר , 

ואולי עדיף וחשוב ! לשלוח לשם את חיילי צה"ל

( חלקם אכן נשלחים לשם במשלחות שונות).

והנה...

 אני קוראת לאחרונה שמשרד החינוך מכין לשנה הבאה תוכנית חדשה:

  לימוד השואה גם בגיל הרך

 הרעיון : מהעתון: "תיווך זהיר של הגננות בהתאם לשלבי ההתפתחות של הילדים"

ואני שואלת :

האם כל הילדים באותם שלבי התפתחות?

האם ילד בן 3-4 יכול לקלוט את המושג שואה?

אני חושבת שאנחנו המבוגרים לא תמיד יכולים לקלוט את גודל האסון הנורא! השואה!!

ילדים בגיל הזה לא יכולים להבדיל בין העבר להווה , בין הרחוק לקרוב ..

 איך מתכוונים לספר  להם על מה שקרה?

אפילו בכתות היסוד של ביה"ס היסודי עדיין קשה להסביר לתלמידים ולילדים לקלוט את נושא ההרג ההמוני

ילדים רבים מפתחים פחדים בעקבות סיפורים על יום השואה.

 כן, אני יודעת שהילדים חשופים כיום  לכלי התקשורת  קולטים חלק ממה שרואים או שומעים,

אבל בין זה לבין לימוד הנושא בגן כשהגננת אומרת אנשים רעים הרגו את היהודים יש הבדל גדול !

משרד החינוך צריך לתת את הדעת על המינון של התוכנית

 ולדאוג שילד בן 4 כשהוא שב הבייתה ביום השואה מגן הילדים לא יפחד שעומדים להרוג אותו ואת הוריו

 או ילדה בת 8-9 לא תפחד להכנס למקלחת ( ואלה סיפורחם אמיתיים !)

* * *

ובהקשר לנושא השואה -

בטלוויזיה הוקרן ביום רביעי האחרון סרט בשם : "בין שני אסמים" על העיירה  ידוובנה ,

שתושביה היהודים נשרפו במתבנים ורק   לאחר כ-70 שנה העניין נתגלה שם ובעוד עיירות רבות!

התושבים הפולנים שהיו שכנים של אותם יהודים שתקו!!

מראה הקבר המשותף בעיירה ( בסרט)הזכיר לי את  הקבר בו בקרנו במסע לפולין כשנסענו עם  שניים מחברי למסע ( שני אחים)

למקום בו סבתם נספתה עם  אנשי העיירה . הם גילו בעזרת מחקר שעשו

את מקום הקבר המשותף בשדה וכולנו הצטרפנו לשם במסע הזה.

הלכנו בשורה ארוכה

בין דשאים ועשבים, פרות מסביב ושמים בגווני תכלת...

מי היה מאנין לזוועה שהתרחשה כאן לפני שנים?!

  ( ויש לציין שאני צופה לעתים רחוקות על סרטים בנושא השואה) 

ושוב עלה לי בזכרוני    אחד המקומות שהשאירו עלי את אחד הרשמים הקשים ביותר מהמסע הזה ( מלבד אושוויץ')

 הוא יער לופוחובה שבו  נספתה עיירה שלמה -טיקוצ'ין-ורק לאחר שנים התגלה הדבר...

 * כתבתי את הפוסט הזה ( ולא הספקתי לפרסם) לפני שקראתי אצל עדה ,

 שכותבת שהנושא של התוכנית החדשה לגיל הרך של משרד החינוך  יצא מכל פרופורציה .

 בכל זאת אני מדגישה שיש לחשוב היטב כיצד להסביר    בעיקר לילדים קטנים את נושא  'השואה',

    כדי למנוע פחדים !

 הנושא כמובן נלמד בכתות של ביה"ס התיכון וכמובן יש להסביר !

         לזכור ולא לשכוח !!

אני חושבת שהזכרתי לא פעם שאני כמעט ולא שצופה בטלוויזיה

אב היום משום מה עיני קלטה סרט בשם :

 הבריחה לנצחון

והמשכתי לצפות

סרט לא חדש מ-1981 ( ואני משערת שרבים כבר צפו בו)

שיתוף פעולה נדיר בין : הבמאי ג'ון יוסטון 

השחקנים סילבסטר סטאלון (רוקי) ומייקל קיין (תקנות בית השיכר), ושחקני הכדורגל פלה,

בובי מור ועוד.

המקום הוא פאריז הכבושה על ידי הנאצים, שמארגנים משחק כדורגל בין הגרמנים לשבויי המלחמה.

מטרתם היא תעמולה, אך לאסירים יש תוכניות משלהם לגבי המשחק...

יש הטוענים כי הסרט מבוסס על סיפור אמיתי.

הסרט קולח, מותח ומשחק מצוין, ליד צילומים נפלאים של 'סְלוֹ-מוֹשְן'  * במשחק הכדורגל .

 * פִּנת  העברית (פעם היתה לי פִּנה כזאת בבלוג )

ואגב; לפני שנה בדיוק הייתי במסע לפולין ....

 היום  הייתי יחד עם אבא שלי בכנס של ניצולי שואה בעיר

 לקבלת תעודת הוקרה מחיילי צה"ל

חיל הים אימץ את ניצולי השואה , וכל איש ואשה קבלו תעודת הוקרה , הערכה  וחיוך .

 בכניסה הוגש לכל אחד בקבוק מים.

 החיילים/חיילות  הסתובבו בין האנשים,התיישבו לידם , דובבו אותם והאזינו להם .

לאחר מספר נאומים הכרחיים הועלה מופע - מחזמר של ילדי תיכון בעיר .

מופע מרגש בשם 'דע מאין באת' על   על חיבור בין כתיבת 'עבודת שורשים' , אהבה, ידידות

תוכנית למסיבת סיום וכמובן  עזרה  לקשישים , לניצולי שואה ב'דיור מוגן'.

ובהקשר לפוסט הקודם שלי ,

ידידתנו הבלוגרית imuvtelet   המליצה  על הפוסט ואכן הוא הגיע למומלצים בתמונות

התרגשתי  מאוד !

רציתי שהצילומים יגיע לעיניים רבות

בגלל חשיבות הנושא

ואכן נכנסו רבים, גם אם לא הגיבו

וזה בסדר

לא חובה להגיב וגם קשה במיוחד בנושא שכזה...

 לאחר הערה של אחד המגיבים ברצוני לתקן טעות שנעשתה מבלי משים ע"י מערכת ישרא ,

כשהעלתה את הבלוג למומלצים וציינה שאחת התמונות היא מתוך מיצג,

 הצילום הזה שנראה כביכול מנהרה הוא תא גזים ואני רק ציינתי שהוא קשה לצפייה (וודאי לשהות שם).

התמונה שלאחריה בפוסט היא מהמיצג .

למען האמת לא חשבתי לשוב לנושא הפוסט הקודם

אך אתמול ( ביום הזכרון לשואה ולגבורה )

תמונה שצלמתי בטרבלינקה , מתוך אנדרטאה של 17,000 אבנים

 עלתה לתמונת הנושא באחת מקבוצות הצילום בפייסבוק .

זאת קבוצה של צלמים, ברובם צלמים מקצועיים

בחלקם הקטן כמוני חובבים, חובבניים

כולם אוהבי צילום .

           התרגשתי מאוד   מהעלאת הצילום כתמונת נושא

           וכמובן מעצם הנושא העוצמתי , הכאוב והקשה !