בוקר
שעה יחסית מוקדמת
בחוץ השמיים אפורים
גשום
ואני קמה ממיטתי לטיול
במסגרת מאורגנת ,לטיול הנקרא: טיול אמנות .
לאחר לילה ללא שינה כמעט
וחלום קצרצר בשעה הקלה שכבר נרדמתי
חלום בו אחרתי לאיסוף
בו לא מצאתי את הכריכים שהוכנו מבעוד מועד ( גם אמי ז"ל היתה בחלום...)
בכלל חלום מוזר כי אני לא מאחרת אף פעם וענין הכריכים לא ממש מדאיג אותי
( לא נסענו למדבר, אז אפשר גם לקנות אוכל)
הנסיעה היתה ארוכה מעבר למצופה
פה אוספים עוד אנשים
ושם יורדים ל...שרותים
אספנו גם את המדריכה
והגענו לתחנה הראשונה : בית ברמת אביב של אשה שעלתה ממכסיקו .
הובטח לנו צפיה בתכשיטים מכסיקנים ! כך הבנו
וראינו תכשיטים מעשי ידיה
היא וצורף מחברים 'כסף' ואבנים טובות
התכשיטים נאים למדי , אבל לא לטעמי.
הוכן לנו שם שתיה וכיבוד קל
היה טעים ולענין!
צלמתי (כל הצילומים במצלמת כיס קטנה) משם את הנוף
והמשכנו ליעד הבא , שהוא לדעתי גולת הכותרת של הטיול הזה.
תערוכה (ניידת) במגדלי אלרוב רח' רוטשילד 46 בקומה 22
של מסכות לזכרה של תמר גולן,
היא היתה כתבת "מעריב" בפאריס ושגרירת ישראל באנגולה.
כמו כן היא השלימה את הדוקטורט בלימודי אפריקה ויזמה את לימודי אפריקה באוניברסיטת בן גוריון.
התערוכה חינם ללא כניסה ( חברי הבלוגרים שגרים בסביבה -אני ממליצה, יש לקבוע ביקור מראש -יש בגוגל פרטים)
קבלנו הסבר קצר מאת אוצרת התערוכה :
"המסכה איננה עומדת בפני עצמה.
היא לא מוגדרת כמסכה אלא כחלק ממכלול של מרכיבים שמגויסים ליצירת מצב לימינאלי,
מצב של מעבר בין עולמות או מצבים שונים.
היא תמיד חלק מתלבושת שלמה, והופעתה מלווה במוסיקה, ריקודים, שירה ואף הקרבת קרבנות.
"מדובר בכלי להכלת כוחות מסוימים,
לכן זה לא באמת משנה אם את שמה אותו על הפנים, על הכתף או מחזיקה אותו ביד".
יש מסכות שאסור לאנשים לראותה לפני 'חניכה' ויש כאלה שאדם לא יראה לעולם!
זאת 'תורה' שלמה שקשה להסבירה על רגל אחת
אגב;היא הוסיפה וציינה שבעברית אין מילה שהיא פועל :ללבוש או לעטות מסכה
( התורה צוותה שאסור לעשות כל פסל ומסכה- אולי בגלל זה?)
להלן מספר מסכות שהיו תלויות שם :
( הרעיון לתלות את המסכות נפלא ולא סתם להדביקן על הקיר, אפשר לעמוד מאחרי כל מסכה)
הצילום הראשון מגוגל והשאר פרי מצלמתי .
אכלנו ארוחת צהריים קלה ב' "לונדון מיניסטורס" (בעבר "לונדון מיניסטור") - למה שם לועזי למרכז מסחרי ישראלי ?
מרק חם לחימום - ויותר מזה לא הינו צריכים.
בהמשך הגענו לרחוב הירקון בתל אביב להתבונן בבית המיוחד המכונה : "הבית המשוגע" .
אמנם המבנה עצמו פשוט מאוד, אך על פניו מורכבות צורות פיסוליות מיוחדות.
על חזית אחת של המבנה מורכבות צורות פיסוליות לבנות.
בצד האחר של הבניין תלויות אדניות בעלות צורות מעניינות, וביניהן משתרגים העצים הצומחים לאורך הבניין.
למי שמעונין לקרא : ראיון עם האדריכל ליאון גנייבה בעתון כלכליסט שערך דקל גודוביץ
לסיכום נכנסנו לגלריה פרטית בה בעל הגלריה רוכש תמונות בסגנון הציורים הנאיבים.
צבעוניים מאוד .
לא אעלה צילומים כי ( לאחר שכבר צלמתי ועוד הרבה צלמו בנייד) מישהי העירה את תשומת ליבי שאסור לצלם.
בציורים כמו בכל אמנות לכל אחד טעם שונה , יש שיאהבו ציורים אלה ויש שלא.
בכל ציור מושקעת עבודה רבה והציורים נעימים לעין , תחושת פסטורליות.
התמונה מגוגל
ובצד הבניינים הגבוהים וגורדי השחקים ראינו גם את זה...
שבנו הביתה לאחר יום מאוד מעייף ,
אך ברובו היה מהנה ומעשיר והיה כיף !
[שימו לב לתאריך -31.1.13]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה