יומני היקר

נסענו במכוניתנו,

 שעת ערב...

הרדיו פתוח ושמענו שראש ממשלה נרצח

-שוב רצח! – מה יהיה?

- אולי נכבה את הרדיו ?

-והידיעות ממשיכות להגיע...

-ראש ממשלת ישראל !!

-לא, לא יתכן!!

זה היה לפני 14 שנים !

עד היום קשה להאמין שראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נרצח בידי יהודי, מבני עמנו...

  להלן מה שכתבתי לגב' לאה רבין ב- ט"ו בחשון,תשנ"ה

                                                  8.11.1995

 לגב' לאה רבין,

אני מרגישה צורך לכתוב לך מכתב תנחומים

היד רועדת ונעלמות המִלים .

אני אזרחית רגילה מהשורה,

שמעולם לא התעניינה במיוחד בפוליטיקה.

בבית ספגתי אווירה של אזרחות טובה,

אך מעבר לכל ענייני המדינה

כואב לִבִּי ודואב לטרגדיה הנוראה

שפקדה אותך , את משפחתך ואת כל האומה.

 אני עדיין המומה-

ומצפה שיגידו שזו טעות גדולה

ויצחק רבין ראש הממשלה

ויצחק רבין האדם יקום ויראה

את  כל מה שקורה ...

 גב' לאה רבין היקרה,

מִלים רבות ונוספות בלִבִּי ,

 שרוצות לפרוץ ולצָאֵת

 ולהגיע אלייך , ולנסות לנחם...

"המוני" מִלים הגיעו אלייך בעֵת הקשה,

 ואני יודעת שיש בהן רק נחמה פורתא.

 מה נוכל להוסיף ולומר?

כולנו נזכור את יצחק רבין היקר .

האדם שנלחם למען השלום והמדינה,

האדם שרחשנו לו אמונה שלמה ,

האדם שלו אנו תודה חייבים

ולהמשיך בדרך האמת מקווים .

  ברגשי צער ובכבוד רב,

                      אזרחית בישראל,

                         שממאנת להאמין.

   ובגלל הקשר לבכי התמרורים ולתקוה לימים טובים יותר ...

   אני מציינת

 שאתמול י"א בחשון היה יום  פטירתה של רחל אמנו .

"כה אמר ה' קול ברמה נשמע

נהי בכי תמרורים

רחל מבכה על בניה

מאנה להנחם על בניה כי איננו.

כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה

 כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב.  

ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם"  

   (ירמיה לא, טו-יז)

 הגשם מטפטף , הגשם מטפטף...

מתנגן לי השיר ( יש כזה שיר, לא?)

פתחתי את החלון,

 ואני שומעת אותו ...

מאזינה לתִּפוף הנעים של הטיפות

לצלילים  שחיכתי  להם

 לגשם שישטוף את אבק השרב...

  לגשם שישטוף את ענפי העצים ,את הרחובות

 גשם דקיק ונעים ...

   אוויר צח חודר מבעד לחלון הפתוח

 אני נושמת  אותו  לתוכי ...

  ולמרות שאינני אוהבת במיוחד את החורף הקר

 מתפללת לגשם שיבוא

 שירווה את שדותינו וימלא את מאגרי המים .

 [* הכנתי פוסט נוסף עם תמונות דגים מאילת ,

 אך הגשם שנה את תוכניותי... ]

 לאחר עריכה הוספתי צילום מרגעים אלה...

  טיפות הגשם על הצמח בחלוני 

   לפני התמונות שיר על אילת  מושר בפי דקלון 

 אילת   

                   מלים:רחל רוזמן

                     לחן:בעז שרעבי

כבר מזמן שלמה המלך החכם מכל אדם

תר את ההרים האלה את הים ואת סודם

 ספינותיו נשאו אליה כסף ואוצרות זהב

 דרך הבשמים עדיה משאות שנהב.

אני תמיד חוזר לכאן אל השקיעות על הר אדום

אל חוף הים ואל השקט שאין בשום מקום

אני תמיד חוזר לכאן תמיד נרגש כמעט נפעם

איך מתמזגים מדבר וים ומעשה אדם.

 חול לבן ועץ של תומר ורוחות מדבר חמות

 ובקתה קטנה של חומר מצוקים ותהומות

 והדרך היורדת אל הארץ הצרובה

דגל דיו עובדה נולדת עיר בערבה.

אני תמיד חוזר לכאן...

בכבלים סמויים של קסם מושיטה העיר זרועות

מביאה אל שעריה אלף נערות נאות

  שמש בירה ושמיים

דקלים פורשים צילם חופשיים

ולה עדיין אסירי עולם.

                    אני תמיד חוזר לכאן...

                                     מדרימים

                         הדרום מבעד לחלון המטוס

 השעה חצות היום...

השרב הנורא עדיין באוויר  המחניק

הטלפון הסלולרי שלי מצלצל...

שם מוכר על הצג...בן  דודי

 אמו ז"ל היתה אחות אבי ( שיבדל"א)

 -הלו ...

- אבא שלי -כך הוא אומר- נפטר !!

- מה עונים ברגע זה?

  אויי... , אני מצטערת לשמוע...

 יצאנו מייד לדרך ,

 ללוות אותו ...

 הכינו לו מבעוד מועד את מקום משכבו.

 דודתי שהיתה צעירה ממנו בהרבה ,

   והמחלה הכריעה אותה לפני כשש שנים דאגה לכל הסידורים.

 בית  העלמין ...

 התבוננתי למרחוק,

 איזו שלווה , עצי ברושים

 ומאחריהם משתרע הים

  עלה לא זע...

       שקט

 הוא עלה לארץ לפני קום המדינה,

 וכאן הכיר את דודתי ,

 הוא הגיע לגיל מאוד מבוגר,

 אך כאשר זה אביך , או דודך ,

 או מישהו שאתה מכיר

 לא משנה בן כמה הוא...

 וזה עצוב , כואב  ),

 אני זוכרת אותו מילדותי ,

 אדם אדיב ,

 בעל ידיעות רחבות ,

  איך היה פותר תשבצים וכתב את הפתרונות בכתב דפוס...

   דמעות נקוו בעיני  לזִכרה של אמי , של דודתי  ושל דודי

 הוא מאס בחייו ברגע שהיא נפטרה ,

 וכעת כאשר חלה לא נלחם , אלא כתב מכתב פרדה ויצא לדרכו האחרונה...