לפני כשנה החלטתי ללמוד את שפת
היידיש , וזה לא יצא לפועל .
השנה החלטתי שוב לברר את מועדי השעורים ,
כשספרתי לחברותיי חלק חייכו בהבנה והיו שהרימו גבה
"בשביל מה את צריכה את השפה הזאת ? מה תעשי איתה ?
האם חייבת להיות סיבה מעשית ללימודי השפה?
אצלי זאת נוסטגליה לילדות הרחוקה לשפה , שבה הורי דברו בבית
ומהר מאוד עברו לעברית ,
אך אוזני קלטו את השפה.
היום אחר הצהריים נכחתי בשעור הראשון ,
נדהמתי לרגע שאני נמצאת בקבוצת לומדים ( מעט אנשים ) שלומדים ביחד זאת השנה השניה , ולא ידעתי אם אשתלב בקבוצה.
המורה 'בחן' את ידיעותי , הוא כתב על הלוח שני משפטים ביידיש שהיה עלי לקרא.
אינני קוראת יידיש , אך מי שיודע לקרא עברית ממש לא יתקשה לקרא יידיש ...
היה עלי לומר משפט או שניים , והתקבלתי לקבוצה
השעור עבר בעניין .
קראנו שיר ביידיש שנקרא בעברית : הנה לנו ניגון יש .
ואם מישהו חשקה נפשו לשמוע ביידיש - http://youtu.be/U3OwC8yKLKE
וספור נחמד כשכל 'תלמיד' קרא קטע והסביר את פרוש הקטע בעברית .
ותראו כמה מילים השגורות בסלנג שלנו מקורן באידיש :
מילים שמקורן ביידישאידישקייט – מסורת יהודית. "תנו לילדים קצת אידישקייט" – העניקו להם מסורת יהודית
אלטע זאכן – חפצים משומשים שאין בהם צורך. הצירוף משמש כקריאה של
רוכלים הנוסעים מבית לבית וקונים רהיטים וחפצים משומשים. מילולית (בגרמנית): alte Sachen - דברים ישנים
בוטקה – ביתן (למכירת כרטיסים, של שוער, איש מכס וכד'). מצ'כית או מגרמנית (Bude – ביתן) + 'קה
בלוף – שקר, בדיה, "עבודה בעיניים"
בלופר – שקרן, לרוב במובן לא מזיק
בלינצ'ס – (בלינצ'ה) חביתית
בראנז'ה (במקור זאת מילה פולנית: Branza שמשמעה ענף, תחום עיסוק) – היום המילה משמשת לתאור תחום התקשורת והפרסום
ברוֹך – הסתבכות, תקלה (אוי א-ברוך). מגרמנית: Bruch – שבירה, הפרה.
גורנישט – כלום, שום דבר. נאמר לרוב בנימה סרקסטית כשמצפים לקבל משהו בעל תוכן. במקור מגרמנית: gar nicht - כלום, בכלל לא.
גטקס – לבנים ארוכים
גזונטהייט – לבריאות
גליק – מזל, אושר ("זה לא כזה גליק")
געוואלד – זוועה, ביטוי של זעזוע (ביידיש: גװאַלד – חרום)
דוך הליכה בקו ישר ללא סטיות(מגרמנית: durch – מעבר או פריצת דרך)הלך פייפן –
התקלקל כך שאי אפשר עוד לתקנו (מגרמנית: pfeifen – לשרוק)
זבנג – חבטה. "זבנג וגמרנו" – שיטה לא מוצלחת לפתרון בעיות מסובכות בפעולה אחת חזקה
חאפר – (ביידיש: אחד שחוטף, אוחז בחפץ ולוקח לעצמו) נהג מונית עצמאי
"חאפ לאפ" – הוא עושה את העבודה שלו חאפ לאפ (לוקח מפה ומשם), בלי להשקיע
חְרוֹפּ – (חָרַפּ – יַחְרוֹפּ) – ישן
טיש – ארוחת ליל שבת אצל הרב'ה החרדי. במקור: שולחן
טָרָרָאם – רעש גדול, "ביג דיל"
יאכנע – מישהי העסוקה בכפייתיות בחיטוט בעניניהם של אחרים ובהשמצתם
יארצייט – יום זכרון (בשימוש בקהילה החרדית)
לוקש – מילולית: איטריה, ובהשאלה: בלוף, בדותה ("שטאפן מיט לאקשן" – להלעיט באטריות).
המשכורת נקראה בעבר "לוקש" כי בשנות החמישים היא נכתבה על סרט נייר ארוך וצר
מאכער – איש עם קשרים, שיש לו מהלכים אצל הרשויות; "מביא ומוציא". מילולית: איש שעושה דברים (כמו maker)
מישמָש – לעשות "סלט" מהדברים, להפוך את היוצרות
נודניק– נודיען פירושו לשעמם (מפולנית: nuda – שעמום). הסיומת -ניק היא סיומת המתארת אדם על פי תכונה המאפיינת אותו
ניג'ס – (במלעיל: שם עצם, במלרע: פועל בעבר). נידנד, נודניק
פֿוילע (או פוילה) – דומה למילה האנגלית foul (לא חוקי, מלוכלך)
פוילע-שטיק – התחכמויות, תעלולים, משחקים מלוכלכים (ע"ע שטיק):
"ברגע שאני אראה שאין כאן פוילה-שטיק והכל נקי". שיר של התרנגולים: "לא עזרו הפוילע-שטיק"
פולקעס – רגלי עוף (ביידיש: ירכיים, החלק העליון של הרגל)
פופיק – קורקבן, טבור
פוץ – ביידיש: טפש, אידיוט.
פייגלע – ציפור. בהשאלה: בחורה, הומו
פיצ'יפקס – פריטים קטנים וחסרי חשיבות
פירגן, לפרגן, פרגון – לתת קרדיט, לעודד. במקור מגרמנית (Vergoennen)
קארטושקעס – תפוחי אדמה שרופים (של מדורה)
קווץ' (לקווצ'ץ') – מעוּך (למשל מעיכת נייר ביד לצורת כדור). בהשאלה: הרגשה סמרטוטית,
מצב רוח שפוף ועייף. ביידיש: קוועטשן – ללחוץ
קוּטֶר, לקטר – לרטון, להתלונן. המקור הוא כנראה המילה 'קוטר' (מגרמנית: Kater – חתול זכר).
קול הגרגור שעושה החתול מזכיר כנראה את התלונות של הקוטר, המתלונן התמידי.
קומזיץ – השם העתיק ל"מדורה". במקור: בוא שב.
קונצים – תעלולים קטנים. תרגילים, טריקים (מגרמנית: Kunst – אומנות)
קישקעס – קרביים
קלוץ – אדם מגושם (מגרמנית: Klotz – קרש, לבנה). קלוץ קאשע - שאלת קרש
קלפטע – מילה רבת משמעויות: מרשעת, כלבה, רכלנית, זקנה, ואפילו "בעלת מרץ רב". מארמית: כלבתא
קצ'קס, קצ'קיאדה (קצ'קייה) – קצ'קס הן אווזות פותות, ברברניות, קשקשניות בלתי נלאות.
בהשאלה: קבוצת בנות המפטפטות ומקשקשות. (במקור: קצ'קה – ברווז)
קרעכץ – אנחה ותלונה
להשוויץ, שוויצר – מילת גנאי לאדם שמתפאר ברכושו או בהישגיו. (במקור: זיעה?)
שוונג – תנופה
שוֹיְן – כבר, גמרנו. (נו, שוין – בסדר, שיהיה)
שוֹס – מאורע מהמם (מגרמנית: Schuss – יריה)
שטינקר – מלשן; משתף פעולה בתשלום עם המשטרה או עם שרותי הבטחון (מגרמנית: Stinker – מסריח)
שטיק – (1) קצת, פיסה, חתיכה קטנה (2) תרגיל למשיכת תשומת-לב (3) קטע ליצנות
(4) רמאות, טריק ערמומי (ע"ע פוילה-שטיק)
שלומיאל – אדם מגושם וחסר קואורדינציה. נהוג לומר בבדיחות
כי השלומיאל שופך בארועים משפחתיים את המרק על מכנסיו של השלימזל (חסר המזל)
שלוּמְפר – (ביידיש גם: שלומפ) אדם הלבוש ברישול
שלייקס – כתפיות לאחיזת המכנסיים
שמאטעס – סחבות, דברים חסרי ערך
שמאלץ – שומן מן החי (גם בגרמנית). בהשאלה: סנטימנטליות ומתיקות־יתר באמנות או במוסיקה
שמגג – עורבא פרח, אויר חם; שטות. בהשאלה: טיפש, אידיוט, מנוול
שמונצעס – זוטות, דברים שאין בהם צורך מידי לקיום
שנורר – קבצן נודניק המוציא כסף בתואנות מכובדות לכאורה. בעברית של ימינו – גם מתרים מקצועי .
( ויש עוד....)