יומני היקר

 עבדנו שנים רבות ביחד

(היא היתה מבוגרת ממני)

היא היתה אשה מיוחדת

תמיד מצאנו נושאים לשיחה

לעתים היתה אשת סודי

ויום אחד לא חשה בטוב

ו...הלכה לעולמה ...

אני מתגעגעת אליה ...

עם בתה שגרה בעיר שלי התרופף הקשר

בנה השני גר במרכז

והבן הגדול פרופסור מפורסם בארה"ב .

אמש, באקראי נודע לי שהוא נפטר

איך ייתכן שפרופסור שחקר מחלות , שמצא פתרונות

הלך לעולמו ?

ולא הצליחו להצילו ...

כן לאף אחד אין חסינות !

פגשתי בו מספר פעמים ,

 לא הרבה , אבל הוא היה הבן שלה! של חברתי. 

התקשרתי הערב לבת שלה

לאחות שלו ,

העלינו זכרונות

שוחחנו ארוכות

והבטחנו לשמור על קשר....

את הפוסט  היתה לי חברה  כתבתי לזכרה בשנת 2010 ,

 וכשקראתי את התגובות גִּליתי ששתיים מהמגיבות כבר לא איתנו , עצוב ....

 סוף סוף  קבעתי תור לרופאת השניים

   ואז הכאב עבר ...

* הפוסט  הקודם הגיע למומלצים בתמונות  שמחתי

 לא יודעת אם  מישהו המליץ, בכל מקרה תודה !

בימי שלישי בשעה 22.00 בערוץ הראשון מוקרנת סדרת טלוויזיה בשם :

"נשים פצצה" .

( הערב היה אמור להיות הפרק השלישי בסדרה) .

ספור הסדרה  מתרחש בשנות ה 40 בקנדה, ומביאה את סיפורן המדהים של הנשים שסיכנו

את חייהן במפעל לבניית פצצות בטורונטו כדי לתרום למאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה.

הסדרה מתמקדת בארבע נשים יוצאות דופן המגיעות מכל קצות החברה ומגלות עולמות חדשים,

 חופשיות מהמגבלות שהוטלו עליהן עד אז.

  אני שכמעט ולא צופה בטלוויזיה צופה בתוכנית זאת

  ומעניין לראות את פָּעלן של הנשים , למרות כל הקשיים.

 והערב כמובן כל רשתות השדור עוסקות בבחירות לעיריה .

 מתסכל לראות שפחות מ-50% מהבוחרים  הגיעו לממש את זכות הבחירה . 

 מחר נדע מי הם הנבחרים , מחר נדע אם יחולו שינויים

ולבינתיים צילום שצִלמתי לאחרונה

העולם התהפך בצילום ( ואולי גם במציאות ...)

לפעמים באקראי אתה שומע שיר

 שנדמה לך שמעולם לא שמעת

ומייד

אתה מרגיש אותו

בלב...

עכשיו לנשום

מלים " צביה אהרוני

 לחן " חני דינור

 אולי היה ולא ראיתי,
אולי זה סוד שלא גיליתי,
אולי בגלל שכך קרה, אולי בתוך הסערה,
אולי כי שם אני נולדתי,
אולי בגלל שכך גדלתי,
אולי זה היא, אולי זה הוא,
אולי מאז היום ההוא

מה הסיבה, מה הגורם,
שזה רועד, שזה צורם,
ומי יאמר, יאמר לי כבר
איך האתמול הפך מחר?

עכשיו לקחת לי אויר, להתכוון ולבקש,
עכשיו הזמן שלי לבחור
ולברך על מה שיש.
עכשיו לפקוח העיניים, לקחת נשימה,
עמוק מתוך אין סוף שמיים,
עמוק מבטן אדמה.
עכשיו לנשום...

ומה יהיה ואיך יהיה,
ומה יהיה אם לא יהיה,
ואם ארצה ולא ייצא, עד שאגיע לקצה.
ואם אחמיץ או אוותר,
לא יישאר דבר יותר,
והבדידות, והבריאות,
ומה אספיק עד שאמות

מה השיעור, מה הייעוד,
האם ביחד או לחוד
ומי יאמר, יאמר לי כבר
מה הוא השביל שבו אבחר?