אני שולחת מסרון לבתי
" אל תתני לילדים ללכת לגן שעשועים לבדם..."
( בעקבות המצב, בעקבות הודעה בפייסבוק )
ובאותה שניה
היא בקו הטלפון הביתי
"אמא, אבא , אל תסתובבו ברחובות ! "
לפני יומיים נסעתי באוטובוס ( מזמן לא נסעתי באוטובוס) והבחנתי לפתע שאני בוחנת כל אדם שעולה לאוטובוס...
רק לפני זמן קצר כולנו היינו עצובים וכואבים שנותרו ארבעה ילדים רכים
ללא הורים שנרצחו לנגד עיניהם!
אמש בשכבי במיטה ראיתי לנגד עיני ילד/נער כבן 13 רוכב על אופניו...
והפיגועים
ממשיכים !
ונהרגו עוד אנשים על לא עוול בכפם !
בטיילת בחוף הים שליד ביתי
יוצאים להליכה גם השכנים מהכפר הסמוך
אני מאמינה שהם רוצים בשקט ושלום כמוני ,
אבל למה אני חוששת הערב לצאת לטיילת ?
האש בשדה הקוצים התלקחה
מי יכבה אותה ?
מתי ?....