כולי נרגשת לאחר שיחת טלפון עם שניים מבני משפחתי הרחוקה (יחסית),
שלא ראיתי אותם שנים רבות מאוד !!!
ואתחיל מהתחלה...
שנים רבות לא נפגשנו
( הם גרו בדרום ואנחנו בצפון)
מידי פעם נפגשנו באירועים
נדמה לי שהפעם האחרונה שראתי אותם היתה בחתונה של בתי הבכורה .
היא היתה בת הדודה של אבא שלי
ווהשבוע נודע לי שהיא נפטרה
ההודעה החזירה אותי שנים רבות לאחור
כשהיא , בעלה ושני ילדים קטנים עלו ארצה .
הורי אֵרחו אותם בביתנו כחודש ימים .
שני בנים היו להם ,האחד בערך בגילי והשני תינוק
לא יודעת מדוע נאלצו להתארח בביתנו
הם היו כל היום איתנו ,
ואינני זוכרת אם ישנו בביתנו ,
כי אין לי מושג איך יכלו לעשות זאת .
לא היו מיטות נוספות והבית היה קטן כמו כל הבתים בתקופה ההיא
כנראה הצטופפנו...
הוא היה איש רחב כתפיים , חרוץ ובנה את ביתו בדרום הארץ
והיה איש אמיד .
היא , אני זוכרת אותם כאשה אלגנטית וסולידית .
לפני מספר שנים היא ואחותה שבאה לבקר מאמריקה באו לבקר את אבא שלי והשמחה היתה גדולה מאוד!
לפני כשנתיים קבלנו הזמנה לחתונה מבת דודה אחרת מהצד של אמי שֶבִּתה התחתנה,
ולהפתעתי אב החתן הוא הבן שלה !
הבן שהיה אצלנו כעולה חדש ומאז לא נפגשנו ...
צרוף מקרים !
לצערי הרב נבצר מאיתנו להגיע לאותה חתונה , בִּתי היתה נציגת המשפחה בחתונה .
וההערב הצלחתי להשיג את מספרי הטלפון שלהם
ושוחחתי עם הבן המבוגר יותר וגם עם הבת שלהם ( שנולדה לאחר שכבר גרו בדרום)
טלפנתי למסור תנחומים עם מות אִמם ,
וחזרנו כמה עשרות שנים אחורנית
הוא סיפר לי שהוא זוכר את הימים הראשונים בביתנו , כשלא ידע מלה עברית , אבל שנינו שחקנו 'מונופול' 
השיחה היתה מאוד מרגשת להם ולי והם הודו לי מאוד שטלפנתי.
אמש כשכבר כבו נרות החג
גִּליתי להפתעתי שתי שלהבות בפמוט אחד
מצרֶפת כאן לזכרם של אהובינו שהלכו מאיתנו לבלי שוב...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה