זה קרה לפני כשבועיים
וחצי ...
הגעתי ברכבת למחוז
חפצי לבקר את בתי והנכדים , להיות
איתם בערב עד למחרת
להשגיח עליהם ולשמוח
איתם.
ירדתי בתחנת הרכבת
כשבידי מזוודה ותיק ועוד דבר מה
לפנַי מדרגות נעות ,
עולות ועולות...
הנחתי את המזוודה והושטתי את רגלי לעלות על
המדרגה
המזוודה נטתה ליפול ובזמן שנסיתי לאחוז בה
משהו נורא קרה !!
כל המדרגות עלו
במהירות
ואני התגלגלתי נפלתי עד לרצפה בחבטה בקול צעקה !
לפני עלתה אשת בטחון
שאני משערת שעצרה את תנועת המדרגות
נפלתי וצעקתי
מייד הגיעו שלושה
לעזרה , הביאו לי כוס מים
סייעו לי לשבת על
הספסל הסמוך
ואמרו שהם מזעיקים אמבלונס
אמרתי וצעקתי ( אני חושבת) כשאני לא יכולה
לזוז ונאנקת מכאבים חזקים בחלק הגוף הימני
וברגלי הימנית
אני לא רוצה
אמבולנס !
היה לי חם וזעה שטפה
אותי
מסרתי את
המעיל וכל מה שהיה איתי לאנשים שמסביבי
ובקשתי שיודיעו לבת
שלי שממתינה בחוץ
בתי כשראתה שחלפו
מספר דקות ואני לא מגיעה
נכנסה במרוצה ובבהלה
בכוחות על ובעזרת
כולם כשכל פסיעה מלווה בכאבים עזים
הגעתי למעלית וכבר
חיכה לי אמבולנס
הנסיעה לחדר מיון
היתה נוראית , חשתי כאבים וטלטולים כל הדרך .
כהשהגעתי לחדר מיון
בבית החולים
המתנתי עוד כרבע שעה
עד אשר טפלו בי
והעבירו אותי למיטה ( כל מעבר שכזה גרר כאבים !)
לא אלאה אתכם בכל
הסיפור בחדר מיון
צילומים וסי טי (
ושוב עלי לגרור את עצמי ממיטה למיטה
( בצילומים היו רחמנים
ובסי טי היתה אחת לא כל כך חביבה)
למזלי תודה לאל !! יצאתי מנפילה כזאת ללא שברים או סדקים
רק כאבים איומים
מהמיון האורטופדי
הועברתי למיון כללי, עקב סחרחורת ובחילות
בתי ישבה כל הזמן
לידי
הנכדים נעצבו עד
דמעות כשלא הגעתי
ואני
"שבשתי" תוכניות ...
מה שהוסיף לתחושתי
הרעה .
בשעה 2 וחצי בלילה
שלחתי את בתי לביתה, כשעליה לנהוג בגשם עז וסערה.
בחדר מיון אפשר לגווע ברעב ( גם כשלא רעבים ואין בכלל חשק לאכול)
וכשבקשתי רק כוס מים חמים מהאחות היא שכחה להביא
נשארתי בחדר מיון עד הבוקר
בתי הגיע ובעזרת כסא גלגלים הגעתי למכונית שלה
בקושי הצלחתי להגיע
לבית של בתי
נשארתי שם כל היום
כשאני שוכבת על הספה וכמעט
ולא יכולה לזוז
וסובלת מכאבים .
לפנות ערב כבר חל
שיפור מה וחתני החזיר אותי הביתה .
זמן מה גררתי את רגל
ימין ,הכאבים המשיכו וכל יום צץ מקום אחר כואב ...
רופאת המשפחה המליצה
על פוזיותרפיה . התור נקבע לחודש מרץ !!
עד אז אמרתי אטפס על האֶווֶרֶסְט !!
בסופו של דבר התור הוקדם להיום,
רק לאבחון ובשבוע הבא לטיפול.
כל יום אני מודה לאל
שהנפילה הזאת הסתיימה בנס !
( התפללתי תפילת
הגומל )
הרגל קבלה צבעים
כהים, כחולים , סגולים, אפורים , עדיין כואב אבל יש שיפור .
אני הולכת !!!
(אגב; למעלית אני נכנסת , למרות שפעם נתקעתי בה , על מדרגות נעות אני לא מתכוונת לעלות)