לאחרונה סייימתי לקרא את הספר : 'כמיהה לעדן' של הסופרת נעמי רגן.
הספר מספר על נערה שעזבה את העדה החרדית ומשפחתה ובחרה בחיים חדשים , חיים אחרים !
התלאות שלה והדרך שלה למצוא את החופש שלה, העצמאות למרות הניכור מצד המשפחה והקשיים שבדרך.
הספר מתרחש בשתי תקופות , שהראשונה היא אמיתית והשנייה פרי דמיונה של הסופרת.
בחרתי להביא 3 ציטוטים מהספר .
הראשון שכולנו מכירים :
"בית הוא לא מקום-בית הוא הרגשה".
השני: [חומר למחשבה]
"לפעמים צריך להפר את הכללים" .
"לפעמים כללים הם המשענת היחידה של האדם.
כשמפסיקים להאחז בהם, טובעים".
הציטוט השלישי קשור לצילום ( אחת הדמויות בספר היא צלמת מקצועית )
"זה מדהים , כמה דברים אפשר לראות דרך עדשה של מצלמה,
דברים שבחיים לא היית שמה לב אליהם דרך עיניים רגילות ".
( את הפוסט רציתי לשייך ליום האשה הבינלאומי שהיה ב-8/3
אך נבצר ממני כאמור בפוסט הקודם).