אתמול בשובי הביתה ממש ברחוב
הראשי ליד 'המשביר' על המדרכה בה עוברים המון עוברים ושבים
ראיתי 200 שקלים מקופלים, הרמתי
( למרות שאני לא מרימה בד"כ דברים מהרצפה)
והתכוונתי לצעוק לעבר הבנות הצעירות שבדיוק עברו :
הי , מישהי מכן אבדה 200 שקלים?!
אבל מיד שמתי לב שכתוב על השטר כביכול
דוגמא
ונדמה היה לי שהשטר גם קטן וזה לא אמיתי
הבנתי שזה שטר ממשחק ילדים או משהו דומה לזה
ואין טעם לקרֹא לבנות שהתרחקו ממני
כעבור מספר שניות
נגשו אלי הבנות שחלפו על פני
ואחת מהן שאלה אותי : מצאת במקרה מאתיים שקלים?
כן עניתי במאור פנים -כן, הם שלך ?
ומיד מסרתי לה את השטר
והוספתי , אבל זה שטר לא אמיתי.
נכון , היא ענתה לי,
אבל אנחנו בוחנים את האנשים ומנסים אותם
יש כאלה שמשקרים וטוענים שלא מצאו !
ואולי בכלל היתה שם מצלמה נסתרת...
ואם כבר המוזה נחה עלי ואני כותבת פוסט או רשומה בעברית צחה 
הנה עוד סיפור מאתמול
ידוע לכולנו שלהיות 'עולה חדש' במדינה זרה זה לא קל בלשון המעטה !
אבל גם ידוע שהרבה מהעולים החדשים בימינו "מקטרים" על מצבם ויש כאלה ששבים לארצות מוצאם.
הם לא יודעים או לא מכירים את ראשית תולדות המדינה בהם כל מי שעלה עבר זמנים לא קלים
ובהתחלה התגוררו באהלים ולאחר מכן בצריפים ( לפחות רוב האנשים)
ולכולם היה מאוד קשה !
השבוע פגשתי מישהי ובשיחה אתה ספרה לי שכאשר עלתה לישראל עם בתה היחידה
(למרות שלא היה לה רע במדינה ממנה באה)
לא היו לה כלל וכלל צִפִּיות מהמדינה
והיא זוכרת את אותם הימים ממש לטובה!
זה היה לפני כשלושים שנה
המדינה קבלה אותה בברכה
עם סיוע להלוואה כדי לרכוש דירה
שמחתי לשמוע מישהי שמאושרת ולא מבקרת או מתלוננת על היחס לעולים
ומשתדלת לראות את הדברים היפים בחיים.( יש גם כאלה אנשים)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה