יומני היקר

לפני שלושה חודשים כשפתחתי את הבלוג שלי ,

 ממש לא ידעתי

 מה יהיה בתוכו, ואם בכלל יהיה לי מה לכתוב

או להביא בפני הקוראים  השונים בפוסטים.

 בד"כ אני אוהבת לשים צילומים שלי בבלוג.

 בעידן המצלמה הדיגיטלית

 זה פשוט.

למדתי לערוך מעט, לשנות גודל , לחתוך ואני נהנית.

היום רציתי לספר על ההרגשה שלי הנכֵאה  במשך כל היום ,

 התלבטתי,

 אבל הרי בשביל זה יש יומן רשת, המכונה בלוג

המילה "בלוג" היא צירוף של המילים מ : Web- רשת ו-Log     (יומן

אמש כתבתי על המסיבה  אליה   הלכנו .

 כל שנה –זו כבר מסורת- אנו הולכים לאותם חברים .

 הם מזמינים עוד אנשים , שרובם אנחנו מכירים .

כל אחד מביא מאכל  .

הפעם ממש ברגע האחרון החלטנו ללכת .

אני הייתי מעט חולה ממוצאי שבת ומצב הרוח היה

 "על הפנים"- כמו שאומרים ...

על הפנים –דו משמעותי ....

בשבת חטפתי אלרגיה לחתול מסוים .

 כבר ידעתי שאני  אלרגית אליו, ולא נגעתי בו ,

 אך נגעתי, מסתבר בדיעבד , במי שנגע בו ....

 ואז התחילו הצרות....

עפעפי העיניים התנפחו , הפנים היו אדומות וזה דיי גרד.

 לא עשיתי דבר, ידעתי שזה יחלוף מאליו.

אך ההרגשה הכללית היתה גרועה ומעצבנת...

ולזה הצטרף שיעול טורדני, שבהתחלה לא ייחסתי אליו חשיבות.

יומיים  חלפו וחשתי קצת טוב יותר, החלטנו לצאת ולא להִשאר בבית , 

הכנתי עוגיות טעימות

( תמיד אפשר להביא בקבוק יין או משהו קנוי, אך רציתי משהו מעשה ידי)

כאמור נהנינו מאוד.

בשנה שעברה, לרגל 60 שנות מדינה לחלק התרבותי , 

הבאנו קטעי הסטוריה  קצרים   על המדינה.

חולקנו לפי עשורים, צֵרפנו שירים מתאימים.

היה מנגן באקורדיון שליווה אותנו בשירים.

השנה הוזמנה להקה ממוצא רוסי - שלושה גברים

שנגנו בלהט מִגוון שירים מכל הזמנים .

הכלים היו כינור, אקורדיון ובלליקה –קונטרבס  (היחידה בארץ)

שבנו הבייתה ב-2 וחצי אחר חצות .

החברים גרים מעבר לרחוב שלנו, לא הייה לנו בעיית חנייה....

 וזהו...

 כאן התחילה הבעיה ...

לאחר ששוטטתי במספר בלוגים והגבתי פה ושם ...

התחיל ליל השימורים שלי...

לא הצלחתי להרדם עד 6 בבוקר !!

היום בליתי את היום בבטלה גמורה .

ההרגשה הכללית היתה לא נעימה, מלווה במועקה.

הורדתי למחשב תמונות שצלמתי אתמול במסיבה..

הפתעתי אותם לטובה ,

 כשהבאתי מצלמה.

 ערכתי את הצילומים,

 כדי שאוכל לשלוח לחברים.

שוטטתי במספר בלוגים ,

 אך לא עשיתי מעבר לכך כלום .

 כן, צָפיתי בתוכנית על הגששים" המיתולוגיים

ובאיזשהו סרט בערוץ הסרטים.

( אני ממש לא צופה בטלוויזיה לאחרונה)

 כשאני עייפה גם אינני אוכלת ( השיעול עוד מציק קצת)

 ומספיק לי קפה ותה.

האיש שלי , למזלי לא מתלונן ,

והוא הפתיע אותי . אני ליד המחשב

והוא ...במטבח , מכין תבשיל

( אף פעם לא בישל, התחיל להֵנות מזה לאחרונה)

טוב, כאן אפסיק .

 נצא להליכה קצרה  לשאוף אוויר צח ולחלץ את העצמות....

חזרנו, סוף סוף אכלנו...

 זהו, מקווה שמצב הרוח ישתנה , עלי להיות בכושר

למרתון ריקודי עם ביום ששי של ריקוד  עם נוסטלגים

( ואמצע הדרך)

אתם מוזמנים  

ואם אפשר עוד משהו שקשור ליום העצמאות