בעודי ממתינה לבדיקה אצל רופא העיניים
גליתי על שולחן קטן בחדר ההמתנה
מזוודה קטנה ובה עלונים
עלונים לפרסומת כלשהי
המזוודה הנוסטלגית עם הפרחים האדומים ועוד
משכה את תשומת לִבִּי
הסרתי את המפית המבריקה עם קישוטי כסף מעל השולחן
הוצאתי את העלונים
( לא יודעת מה חשבו האנשים בחדר ההמתנה
אולי שאני משונה)
והוצאתי מתיקי את המצלמה
( יש לי כזאת קלת משקל ודיי קטנה)
וצלמתי ...
במזוודה הזֹאת החלטתי לארוז זכרונות
הזכרונות מחג הפסח בילדותי
לחג הזה ( כמו בראש השנה) אמי קנתה לי בגד חדש ונעליים בצבע בהיר
בחג הזה ערכנו ליל סדר כהלכתו
פעם אצלנו בבית ופעם אצל דודי
מידי פעם היו גם אורחים אחרים
וזכור לי גם ליל סדר אחד שאמי נאלצה לעבוד בערב החג
אבי , אחי ואנוכי חיכינו לה עד שתשוב וחגגנו ביחד ( לא יודעת למה פתאום מקרה זה יוצא דופן עלה בזכרוני)
אהבתי את השירים, קריאת ההגדה וההסברים
מתנות לילדים
במשך השנים
כשגם אנחנו הפכנו למבוגרים הסדרים השתנו
עדיין חוגגים ליל סדר
אבל כבר חסרי סבלנות , אני מודה, בקריאת ההגדה
ליל הסדר כבר לא בדיוק משפחתי כמו שהיה
בזכרוני עדיין מהדהדים צלילי השירים
ריחות וטעמים שהיו ולא ישובו יותר
ככה זה בחגים
במזוודה שמורים הזכרונות
מזוודה עם פרחים לזכרונות יפים , רגשות , מחשבות...
ולכל מבקרי הבלוג
שלוחה ברכת חג נעים , טעים ושמח !
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה