לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2019

מה למחזות זמר ולשואה?...


 ערב  מעניין ומיוחד

"צללי המוזיקה"

הדי האיום הנאצי במחזות זמר - מפגש מוזיקלי מיוחד עם אייל שרף

משוחח ושר: אייל שרף . פסנתר: גיא פרטי .

"צלילי המוזיקה", "קברט" ו"המפיקים" - שלושה מחזות זמר פרי עטם של יהודים,

שבכל אחד מהדהד האיום הנאצי.

איך משתלב נושא טעון כל כך במחזמר, ז'אנר שבדרך כלל נתפס קליל ומתקתק?

איך התקבלו שלוש היצירות בקרב הקהל? באילו ביקורות נתקלו היוצרים שלהן,

ואיך הן משקפות את השינויים בהתייחסות האמריקאית לשואה?

כל זאת ועוד ב"הצגה" המוזיקלית של הזמר, השחקן וחוקר מחזות הזמר אייל שרף

 

(אם מישהו מעוניין חפשו בגוגל אם המופע מתקיים באזור שלכם)




נכתב על ידי נ*גה , 30/4/2019 22:27   בקטגוריות יום הזכרון לשואה ולגבורה, אמנות, מופעים, מחזמר, מוזיקה  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בימים שכאלה...


בחול המועד פסח בקרתי במוזיאון תל אביב לאמנות , והתצוגה האחרונה שראיתי

מתקשרת ליום הזכרון לשואה ולגבורה שיחול השבוע .

לקראת סוף הביקור הגעתי לחדר לא גדול כשבכניסה היה שלט : קבוץ בוכנוואלד .

שתי המילים ביחד קבוץ ובוכנוואלד לא "הסתדרו" לי במוחי , נִרְעַדְתִּי ונכנסתי לחדר התצוגה .

קראתי את ההסברים לתצוגה ובבית הוספתי ידע מהרשת .
תערוכתו של גיל יפמן,[ פרי שיתוף פעולה עם האמן דב אור־נר] "קיבוץ בוכנוולד", שמוצגת כעת במוזיאון תל אביב,

לוקחת את שמה מרגע יוצא דופן בתולדות המפעל הציוני. ביוני 1945, חודש אחרי כניעת גרמניה הנאצית,

קיבלה לידה קבוצת ניצולים ממחנה הריכוז בוכנוולד חווה בבוואריה, והקימו בה קיבוץ הכשרה כשם המחנה שבו נכלאו.

שלוש שנים לאחר מכן הועתק הקיבוץ למדינת ישראל שזה אך נוסדה.

בהמשך שונה שמו ל"נצר" בהשראת הפסוק מספר ישעיהו (יא, א) "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה".

בהמשך שונה השם ל"נצר סרני", על שם צנחן היישוב אנצו סרני.
מיד בכניסה יש מיצג סרוג של גדר צמחים להמחשה לכך שמפקד מחנה ההשמדה פקד

על אספקת שיחים שנועדו להסתיר את המשרפות. 
(סריגת הגדר היא חלק משיתוף פעולה מתמשך בין גיל יפמן [זוכה פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2017 ].

לקולקטיב קוצ'ינטה - קבוצה של נשים אפריקניות מבקשות מקלט החיות בתל אביב וסורגות יחד למחייתן ).

בחדר השני של תערוכה זאת ניצב עץ שוכב על צידו שהפך לסמל להתחדשות .

העץ הופך לספסל הצופה אל הנוף ואילו הנוף הוא עבודת וידאו, שבחלקה יפמן והאמן הוותיק דב אור נר

משחקים מחבואים בין עצי היער. ( למידע נוסף ולצפיה בסרט הוידאו למי שמתעניין אפשר לקרֹא ברשת) 
    

( בין המבקרים היתה נערה, ילדה צעירה שצלמה את עצמה בסלפי כשברקע ה"צמחיה" ,

שקלתי  לשאול אותה אם קראה את ההסבר המרגש של המיצג הזה ...לא שאלתי)

  


               

 





                                        לזכור ולא לשכוח !

נכתב על ידי נ*גה , 29/4/2019 13:22   בקטגוריות יום הזכרון לשואה ולגבורה, תערוכה, אמנות, אנשים, מחשבות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרוח בְּאִבֵּי הַנָּחַל


 

 כבר בוקר ליום שני בחול המועד פסח

 להפתעתנו החורף חזר , אבל רק לזמן קצר והשרב  כבר בפתח .

 ההתרגשות של ערב ליל הסדר חלפה

 כשלקחתי קערה ( להכין  "קניידלך ) שנותרה בין כלי הפסח של אבא שלי ז"ל

  מתקשה להאמין שכבר חלפו כחמישה  חודשים מאז שהחליט שדיי לא בעולמנו ,לחלוחית הופיעה בעיני...

 התרגשות לקראת עריכת הסדר בביתי , עצב ושמחה מהולים יחדיו.

הסדר היה בסדר כפי שאומרים

כמובן שנותר אוכל לימים הבאים

לא פסחנו על עוגת קרם המצות ( ממנה לא נותר כמובן !)

כבד קצוץ , פשטידת תפוחי אדמה שצברה וותק רב במחוזותינו ( קוגל /קיגל תפ"א)

ופשטידת כרובית וברוקולי שהיא "הצעירה" במחוזותינו .

לא אוסיף בתאור המאכלים אבל הילדים בחרו כמובן בשניצל ותפוחי אדמה בתנור .

בעצם כתיבת הפוסט כדי להביא למי שעדיין לא מכיר את השיר : "דיינו "של אהוד מנור ( בפי אבי טלדנו)

הצילום מרמת הגולן, בו טילתי לפני כשבועים עם קבוצת מטיילים .

נוף יפהפה , זרימת הנחלים בעוצמה מרובה לאחר  הגשם הרב שירד השנה, פריחה מדהימה של שפע פרחי העונה .




"דיינו"
של אהוד מנור

 

אם הבוקר יעלה 
ואותנו יגלה, 
אם הלב שוב יתמלא - 
דיינו. 
אם בשמש החמה 
עוד יבשילו שדות קמה, 
אם נישבור רעב וגם צמא 
דיינו. 
ואם נותרה מעט חיבה - דיינו, 
ואם לשמוח יש סיבה - דיינו, 
ויותר אנו לא נבקש.

דיינו, די די דיינו. 
די די דיינו, די די די.

אם נאמר מילה טובה 
שתיגבר על האיבה, 
אם נדע ולו מעט שלווה - 
דיינו. 
אם נימצא עוד אהבה, 
אם נשוב ונישבע 
אם נרגיש שלא אבדה תיקווה - 
דיינו. 
ואם נותרה מעט חיבה - דיינו, 
ואם לשמוח יש סיבה - דיינו, 
ואם ישמח הדור הבא - דיינו, 
ויותר לא נבקש.

דיינו, די די דיינו...

אם נקום ולא ניפחד 
להושיט עוד פעם יד, 
אם נגשים ולו חלום אחד - 
דיינו. 
אם נפתור את החידה 
האחת היחידה, 
אם ניראה שאין זו אגדה - 
דיינו. 
ואם נותרה מעט חיבה - דיינו, 
ואם לשמוח יש סיבה - דיינו, 
ואם ישמח הדור הבא - דיינו, 
ויותר אנו לא נבקש.

דיינו, די די דיינו...

 



 

  "מועדים לשמחה !"

 


 

נכתב על ידי נ*גה , 22/4/2019 10:35   בקטגוריות פסח, משפחה, שירים, מאכלים, מנהגים  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

113,313
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)