יומני היקר

היום הוא א' לחודש סיון

  היום כבר מאוד חם !

סִיוָן  השם הובא כמו כל החודשים, מגלות בבל , ומקורו במילה "סיוונו" שמשמעותה "זמן קבוע".

 שם החודש נזכר לראשונה במגילת אסתר.

לפי פירוש נוסף, זהו בבלי שמקורו במונח האשורי "סיוונו", שפירושו כנראה עת להט השמש .

לִקטתי מספר צילומי פרחים מהימים האחרונים,הלוהטים בצבעם

ההיביסקוס הפורח בפריחתו המדהימה

כאן בכתום

ואדום

וצהוב

ואיך אפשר בלי פרחי הצבר היפהפיים

ועוד אחד בכתום לוהט

ופרחי הרימון

ועוד בכתום-טקומית הכֵּף

וכמובן שדה השיבולים לפני בוֹא הקוצרים

הודעה קצרה

היא נפטרה אמש

 היום ההלוויה

למדנו יחד בבית הספר היסודי

היא היתה בכִּתה המקבילה

גרנו באותה שכונה

לא היו בינינו יחסי חברות או קרבה,

אבל כמובן הכרנו   אחת את השניה

בגרנו

כמדומני שלא למדנו באותו בית ספר תיכון,

אבל כשנודע שהחבר שלה נהרג במלחמה

בכינו איתה...

לאחר מותו נולד לה בן ,

שקיבל את שם אביו ז"ל ליד קברו והיא למעשה נִשאה לו.

לימים נשאה לאיש אחר ונולדו לה ילדים

( לאחר פגישת המחזור נודע לי שגם בעלה הוא בן המחזור שלי מביה"ס אחר)

היא היתה אשה מאוד פעילה

בוועדי כתות ובבית הספר בו למדו ילדיה .

לרוע מזלה בשנים האחרונות היתה חולה.

כאמור לא היה לי כל קשר איתה ולא ראיתיה שנים רבות,

אך כשנודע על מותה הלכתי ללוות אותה בדרכה האחרונה

פגשתי שם אנשים,חברים מהעבר וכך עלו בי זכרונות...

לאביה היתה מכולת שכונתית

ונזכרנו בעוד חנויות

שלוש חנוית קטנטנטות אולי בגודל של 'סלון' ( בבית רגיל )

חנות אחת לספרים ומחברות

ואפשר היה למצוא שם כל מיני דברים, משחקים ואפילו מסרגות.

בחנות אחרת היה איש מוזר ( כך אני זוכרת)

שמכר בקבוקי שתיה וגרעינים בתוך קונוס של גליל נייר (עתון)

אני מבקרת מידי פעם בשכונת ילדותי , תמיד עם רגשות של געגועים למה שהיה,

שחלף ולעולם לא ישוב !

פעם היינו מבקרים אצל  שכנים וחברים ללא הודעה מוקדמת בטלפונים,

משחקי ילדות בערב בשכונה , בית חד-קומה

עם גינה ופרחים וורודים   שאותם אני זוכרת ,

כלבלב 'בלונדיני' שהורעל( משום מה) על ידי המועצה של אז שמזמן הפכה לעיריה .

שכונה שֶחָל בה שינוי רב ואפילו שמה התחלף.

זכרונות שצפו פתאום ...

 במסגרת  מנוי התיאטרון יש סרט חינם !

[עלי לבחור אחד מרשימה של 11 סרטים ]

 לא זוכרת מתי הלכתי לראות סרט בבית קולנוע בפעם האחרונה, ואמש החלטתי ללכת לסרט.

שם הסרט : "בתוך הבית"

מדי שבוע, כחלק משיעורי הבית ומשימות הכתיבה,

מגיש קלוד בן ה - 16 למורהו חיבור בו הוא מתאר את קורותיה של משפחה צרפתית ספק דמיונית ספק קיימת:

רגעי היום יום הבנאליים, רגעי האהבה, השגרה, החלומות והכעסים.

ג'רמיין, המורה, רואה בקלוד כשרון כתיבה מיוחד ובין השניים

 מתפתח קשר לא שגרתי שמעורר בו מחדש את התשוקה להוראה.

 אך הטשטוש בין המציאות לבדיה והחדירה לפרטיות,

בין אם אמיתית או לא, מתחילים לאיים על ג'רמיין ועל כל מה שהוא מאמין בו.

[מתוך גוגל]

תוספת שלי: המורה מסייע לתלמידו בשיעורים פרטיים לשיפור הכתיבה, אולי כי הוא לא הצליח בעבר לכתוב.

התלמיד כותב על חברו ומשפחתו ולצופה יש  תחושה של חדירה לפרטיות,

מעין אי נוחות ,

 קשה לדעת מתי התלמיד באמת חווה את מה שהוא רואה וכותב ומתי זה מפרי דמיונו.

ולסרט היה אפילו  קשר כלשהו לפוסט   הקודם , כאשר בתחילתו המורה אומר לתלמידיו בסוף השעור

 לפני יציאתם הביתה לסוף שבוע :" עזבו את הטלפונים שלכם וקראו ספרים , קראו ספרים ושוב חוזר: קראו ספרים !"

ובכן, סוף סוף הלכתי לסרט ולא תאמינו מה קרה?

לקראת סוף הסרט ( נותרו אולי כ-10 דקות)

קרתה תקלה ( חזרנו אחורנית במספר רב של שנים כשהסרט היה נקרע !)

אנשים החלו לצאת מהאולם

המתנו עוד מספר דקות .

איש הבטחון  ברר מה קרה ,ונאמר לנו שהתקלה תתוקן,

 אבל יש להמתין 10 דקות, אולי רבע שעה

כיון שכולם כבר יצאו מהאולם

הלכנו  הבייתה ,

בלי לדעת מהו הסוף ...

במקרה לחלוטין לאחר הפוסט  הקודם העוסק בהתחברות שלנו( הכמעט אובססיבית) לעידן המחשבים

 ובקושי של חלק מאיתנו  להשתחרר ממנו

 הגיע אלי

הסרטון הבא , העוסק בהתמכרות לקשר החברתי באמצעות המחשב , הסמראטפון וכו'

אולי המסר בסרטון קיצוני מעט , אך שווה צפייה!

 וכמו בכל דבר יש למצוא את המינון הנכון

ולדעת מתי לעזוב את המכשירים

ולהיות מחוברים לאנשים, לטבע ולנוף

        ולחיים !!!