יומני היקר

 שעת צהריים

 אני יושבת לידה

ילדה כבת  7, עוד מעט מסיימת כתה א'

עליה להכין שעורים

עלי לסייע לה

עליה להוציא חוברת מהתיק, קלמר שאִמהּ דאגה שיהיו בו עפרונות מחודדים

והיא...

 משחקת עם בקבוק המים

הוציאה את החוברת

משחקת עם בקבוק המים

הוציאה גם קלמר

פתחה את החוברת לאחר זמן

בעמוד המסומן

משמיעה קולות משונים

משחקת עם בקבוק המים

בקשתי שתשים את בקבוק המים בצד

הבטחתי לה מים קרים

מלאתי את הבקבוק והוא עדיין בידיה

והיא לוגמת ומשחקת...

לקחת ממנה את הבקבוק לא כדאי,

זה עוד יותר יסיח את דעתה

אני קוראת  לה את השורה הראשונה

והיא אמורה לקרא גם את השורה השניה

עדיין לא  עושה את המוטל לה

ואז סִכמנו שאני אקרא מילה והיא מילה

קטע קצרצר ובסופו שאלות

אחרי עמל רב ( מצידה וכן מצידי)

העבודה כאן הושלמה !

את החוברת השנייה טענה ששכחה ,

לא הסכימה שנבדוק בתיק שלה

יש ילדים שקשה להם ...

וההורים מצפים שתסיים את כל השעורים ( ואני מבינה אותם)

 בצהרון , במועדונית

הם ישובו עייפים מעבודתם והרי משלמים ממיטב כספם ( אני מתכוונת באמת ולא בציניות)

 הפוסט הזה נכתב לפני כשבועיים ,נשאר בטיוטה ,  לא העליתי אותו עד כה,

נזכרתי בו כעת בהקשר לחופשת הקיץ המתחילה מייד .

אני קוראת בבלוגים של אמהות צעירות ה'מקטרות' על החופשה הגדולה  וגם שומעת  

כן, אני יודעת ומודעת שלא קל להעסיק אל הילדים, שהכל יקר

 שאין להורים  כל כך הרבה ימי חופשה....

   כן אני יודעת שהרוב

מעריכים את עבודת הגננת/המורה/ המדריכה בצהרון

וכולנו יודעים ואני לא מחדשת : ילדים זה שמחה אבל גם עבודה רבה !

ילדים זה "עסק" לכל החיים , גם כשהם מתבגרים ועומדים ברשות עצמם

ההורים ממשיכים בדאגתם

ואז באים הנכדים

שלפני ואחרי הקייטנות יש להעסיקם , גם אם חם לך,גם אם כבר אינך ממש הולך לבריכה ולים , גם אם אתה תשוש ,

אבל אני מעידה שכיף  איתם :)

ולכולם קיץ ממוזג ונעים !

לעיתים  אני מוצאת קטע מעתון שגזרתי ושמרתי

למשל השיר הזה

שכתבה אלזה לסקר שילר , 

ילידת המאה ה-19 שחיה בירושלים.

בערב - - -

פתאום הייתי מוכרחה לשיר -

ולא ידעתי מדוע?

- אך בערב בכיתי מרה .

מכל הדברים עלה כאב 

הסתובב בין כולם

- ורבץ עלי.

שהתאים לי לאחד האמשים

והתאים לי גם לספר שסיימתי כעת לקרא:

"בבקשה תשגיחי על אמא" /קיונג סוק שין

  חייה של אשה /אמא קוריאנית , בת כפר שהקדישה את  חייה לילדיה ומשפחתה

והעלמותה.

מישהו הגדיר את הספר  נוּגֶה

עצוב הספר, קריא ומעניין.

 שבוע (חודש) הספר( העברי) עדיין כאן....

 ובהמשך לפוסט  ספר זה כל הסִפּוּר

 היום כשנכנסתי לחנות ספרים

שמחתי לראות את הספר הזה

ואת זה:

כך הוא נראה  בילדותי ( בצלום מהאינטרנט)

וגם זה מהאינטרנט

קניתי את שני הספרים,

 ואני חושבת שגם היום למרות כלי התקשורת הרבים

הילדים יאהבו את הספרים

ואני נזכרתי בילדות שהיתה...

בסדרה היו עוד ספרים :

גנט הילדה מאתיופיה 

נואי הילדה מתאילנד

 דירק הילד מהולנד ועוד.....

 אלה קארי היה הפופולרי ביותר.