יומני היקר

             אני לעִתים תוהה מה יהיה עם כל האלבומים שישנם בהרבה בתים

אצלי בבית שמורים האלבומים של הורי

וכמובן אלבומים רבים שלי...

אפשר לסרוק ולשמור במחשב,  לדורות הבאים , אך זו משימה לא פשוטה.

לכבוד הנושא החם- תמונות  ילדות - הבאתי כאן מספר תמונות.

תמונה שאני אוהבת (:

 כמו בכל שנה גם השנה נסעתי לפסטיבל המחולות בכרמיאל

 זה הפוסט    משנה שעברה   המשקף את החוויה...

 אנשים צעירים ומבוגרים מגיעים לפסטיבל מכל קצות הארץ,

   המתחם שוקק חיים בכל שעות היממה,

 המוזיקה מלווה

 והרגלים רוקדות...

השנה המופע המרכזי היה מחווה לסרט הישראלי מהסרט הראשון ועד ימינו.

הוקרנו   חלקים מהסרטים על המסך

ולהקות ריקודים הופיעו  

חבל שהעין הוסחה למסך הצבעוני

ולא ממש ראינו את הרוקדים המדהימים שטרחו  בהופעתם.

בערב השני היה

מופע לטיני

הופעה מ ד ה י מ ה

קבוצת רוקדים מקולומביה הופיעה

תנועות רגליים כל כך מהירות- ממש מדהים

סלסה במיטבה!

את הערב חתמה סמנתה פוקס   ..."פצצה" אמיתית !

 ביום השני התנדבתי ללוות קבוצת רוקדים עיוורים ומתקשים בראייה.

 מסתבר שיש מספר מצומצם של חוגי רוקדים עיוורים בארץ.

 התרגשתי מאוד לקראת הפגישה.

 כל מלווה היה אחראי לאדם עיוור או מתקשה בראייה.

 בזמן הריקוד היה חובה לתת לו יד.

 פתאום שמתי לב כמה סיבובים יש בריקוד פשוט, שאנחנו הבריאים לא שמים לב אליהם,

 והבחורה שהיתה לידי

 התקשתה בסיבוב

 והייתי צריכה מייד לתת לה יד.

 הריקודים היו פשוטים, ריקודים של פעם.

 בתום ההרקדה שלהם לִווינו אותם למועדון, בו היתה להם פעילות אחרת.

 כאות תודה קבלתי סרט, תג זיהוי , המאפשר כניסה למופע המרכזי.

 אני יצאתי נשכרת מעצם ההרגשה שליותה אותי ...

 ביום השלישי לפסטיבל , נסעתי רק לקראת ערב.

 המופע היה מרהיב.

 רקדנו עד אור הבוקר כמעט....

                         זהו...אני הולכת לישון....

חודש אב איננו חודש שכולו אבל ועצבות. בחודש זה חל אחד החגים שחגגו אבותינו.

התאריך איננו מקרי, על פי לוח הירח, תאריך ט"ו בחודש אב הוא התאריך של ירח מלא,

שעוד מימי קדם היה לו קשר עם מחזור הפריון הנשי, שחפף, פחות או יותר, את חודש הירח

(ומכאן השם העברי לחודש – ירח).

חמישה עשר באב הוא חג הבציר, חג המחולות בכרמים,

 חג האיחוד בין שבטי ישראל וחג האהבה – שבו התקשרו זוגות רבים בברית הנישואין בחיק הטבע.

בימי אבותינו נהגו בנות ירושלים לצאת בט"ו באב לשדות ולכרמים,

כשהן לבושות בגדים לבנים ,על מנת שלא יהיה הבדל בין עשירה לענייה.

הגברים שביקשו לשאת אישה, היו יוצאים לשדות ולכרמים,

ומולם היה מתגלה מראה הנערות הצעירות הרוקדות ומחכות לבני זוגן.

 כשהיו מגיעים הבחורים, היו הנערות אומרות להם: "שא עיניך וראה מה אתה בורר לך.

 אל תיתן עינך בנוי; תן עינך במשפחה"

כפי שנאמר כבר בתנ"ך" "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל" (משלי לא,ל).

מדוע חוגגים דווקא ביום זה?

חכמינו הביאו שורה של אירועים היסטוריים, שהחג בא לציין, וביניהם:

יום איחוד שבטי ישראל:

בעבר נאסר על בת, שירשה את אדמות אביה, להינשא לבן שבט אחר

כדי למנוע את העברת האדמות לשבט אחר. בט"ו באב בוטל איסור זה.

 באותו תאריך בוטל גם האיסור שהוטל על שבט בנימין להתחתן עם יתר השבטים.

איסור זה הוטל עליו בגלל מלחמה שניהל נגד שבטי ישראל.

הרוגי ביתר הובאו לקבר ישראל:

העיר ביתר הייתה מבצרם האחרון של מורדי בר-כוכבא. 

 אלפים מביניהם מצאו בה את מותם, והרומאים מנעו את הבאתם לקבר ישראל.

ט"ו  באב הוא היום שבטלה בו גזרה זו, והרוגי ביתר הובאו לקבורה.

כיום:

בישראל של ימינו בנות ישראל כבר אינן יוצאות לכרמים במחולות

אך יום זה מהווה את הגרסה הישראלית של יום ולנטיין (Valentine's Day)

החל ב- 14 בפברואר, יום האהבה בעלם המערבי.

  ומספר ציטוטים בנושא אהבה ♥

קוראי הותיקים יודעים שמידי פעם אני נוסעת ברכבת

(וגם מספרת על הנסיעה, מספר פוסטים כבר נכתבו)

הנסיעה ללא פקקים, נוחה ואני אישית כמעט ולא נתקלתי  באיחורים ועיכובים.

ובכן , גם השבוע  נסעתי הרכבת.

הנסיעה היתה שקטה ללא כל התרחשות מיוחדת

נוסעים עולים...

נוסעים יורדים...

ממולי ישב איש   שדיבר כל הזמן בטלפון הנייד , דיבר בשקט ושיחתו לא הפריעה.

אני הייתי שקועה בספר,

 לאחר שפתרתי את התשבץ בעתון.

תשבץ אחד עבר מיד ליד ובכוחות משותפים הגענו לסיומו (:

כאשר עלו עוד נוסעים ,  הזזתי א התיק שלי ועוד תרמיל שהיה איתי ,

 זזתי לכיוון החלון והוא ניסה להזיז את תיקו שהיה על הרצפה,

 אמרתי לו שהתיק לא מפריע לי.

ולפתע הוא שאל אותי אם יש פשר כלשהו לשרשרת שעל צווארי,

לדעתו היא מסמלת משהו והוא מתעניין בסמלים.

 אני לא ידעתי אם יש לזה מסר או משהו סמלי...

הוא עוסק במיסטיקה , בפסיכותרפיה ...מעניין - לא?

 מסתבר שכל שיחות  הטלפון שלו היה לחברת טלפון סלולארית, כי הפלאפון שלו אבד,

 והוא ביקש לחסום שיחות יוצאות בשעות הקרובות, אולי ימצא את הפלאפון.

 הוא הועבר ל-6 או 7 מרכזניות עד שהדבר טופל

 והנה הסיפור השני :

  מצאתי על הרִצפה בשרותים ארנק קטן.

 הרמתי אותו וגליתי שהוא שייך לחיילת .היו בו מספר כרטיסים עִם תמונת החיילת ,

  ובין השאר כרטיס אשראי ומעט כסף במטבעות ( לא סָפַרתי)

 מייד הסתכלתי סביבי אולי אראה חיילת שמחפשת את הארנק , לא ראיתי אף חיילת.

 חפשתי איש בטחון לשאול אותו ואולי  למסור לו את האבדה .

 גם איש בטחון לא היה בסביבה.

 ראיתי חייל לא רחוק ממני, נגשתי אליו וסִפּרתי לו על הארנק האבוד.

 הוא חיפש גם איש בטחון ולא מצא.

 הרכבת שלי הגיעה מייד !

 התלבטתי אם להשאיר את הארנק  במקום בו מצאתי אותו,

 אולי היא תשוב לכאן לחפש אותו,

  אבל....

      אולי מישהו אחר ימצא את הארנק ויעשה בו שימוש לרעה.

 אחרי התלבטות קצרה ( הרכבת כבר הגיעה,  כאמור) לקחתי את הארנק איתי.

 ברגע שהגעתי לביתי חיפשתי מספר טלפון ב-144 לפי שם החיילת .

 הגעתי לטלפון שנשמע מייד אחרי הצלצול הראשון כתפוס.

   נסיתי מספר פעמים והטלפון שוב נשמע  כתפוס.

 היתה שעת לילה מאוחרת , ולא היה למי לפנות.

  הגיע הבוקר , ומיד טִלפנתי לקצין  העיר.

 הִצגתי את עצמי וסִפרתי אל אבדת הארנק.

 בקשו ממני את המספר האישי של החיילת  ואת מספר הטלפון שלי

  ( להם כפי שנאמר אסור למסור לי את מספר הטלפון של החיילת)

הִמתנתי  קצת חסרת סבלנות...

 כעבור כעשרים דקות הגיע הטלפון ממנה.

 אמרתי לה שאוכל לשלוח לה את הארנק בדואר רשום לביתה.

 היא לא הציעה לבוא לקחתו ( מקום מגוריה כשעה וחצי  ממקום מגורי)

 יצאתי לדואר, המתנתי בתור הארוך ושלחתי את הארנק לכתובת שנתנה לי....

 מקווה שהארנק יגיע בשלמותו !

 ובעניין הפוסט  הקודם :

  תודה לכל המגיבים( מעל 100 תגובות !),

 תודה לטליק שהעלה את זה ל"נושא החם" , ותודה לשלומית כהן-אסיף על השיר שלה