לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2012

שרביט-לנושא החם שהיה לפני שבוע...וצילומים מהטיול


 

  קורדליה העבירה אלי את השרביט , וכעת הוא גם הנושא החם

 

 

 איזה כיף שיש לי כעת שרביט

אולי אגש לאיזה מלך

והוא

יאמר לי : עד חצי המלכות ! קולסבבי

 

   

והאמת שאינני יודעת מה לכתוב

אם  יש דברים שאינכם יודעים

או שאינם מעניינים או לא רציתי שיתפרסמו

 

גם כך הבלוג שלי הוא לא ממש בלוג חושפני

ובעצם אין לי מה להסתיר

ואין לי דברים מסעירים

 

ובכל זאת אנסה...

 

1. שמי האמיתי רחל ( החברים בפייסבוק וחלק מהמכותבים במייל כבר יודעים)

כשפתחתי את הבלוג מן הסתם השם היה תפוס, לא מצאתי לי כינוי ובחרתי משני השמות שאני אוהבת אביבית ונגה

את השם נ*גה  שהיה פנוי ( עם כוכבית במקום חולם כדי שיבדילני מנֹגות נוספות בבלוגיה),

 תמשיכו לקרא לי נ*גה סבבי

 

2.  לפני כשנתים פתחתי בלוג נוסף , כי חשבתי ששם אוכל לכתוב דברים אחרים מאשר כאן, מאחר וכאן כבר כולם "מכירים" , אותי

 זנחתי את הבלוג , ואני משערת שהוא יימחק/ייעלם , בסופו של דבר היה מיותר.

 שניים או שלושה מהחברים בבלוג הזה גילו במקרה , אבל שמרו על הסוד שלי ...

 

3. רותי כתבה שקבלה פעם ציון גרוע במתימטיקה, טוב במתימטיקה ממש אינני יכולה להתפאר

 אבל בבית הספר היסודי כשכל הציונים היו טוב מאוד ב...התעמלות קבלתי מספיק ומי שמכיר אותי יודע שזה לא הולם אותי

 בתיכון ובסמינר הציון עלה פלאים .

 את הציון הנמוך בביה"ס היסודי אני מייחסת  למורה שלא אהב אותנו ושנתן אפשרות לציון טוב רק למתעמלות באמת מצטיינות.

 

4. בגלגול הבא ( יש כזה דבר ?) אעסוק בדיוק במה שאני עוסקת כיום- חינוך , הוראה , עבודה עם ילדים  !

אולי אהיה פסיכולוגית או פסיכיאטרית לילדים ...

 

   אהבתי הראשונה היא ילדים !

 

5. הגעתי למחצית, לא יודעת במה להמשיך, משאירה בטיוטה, אולי אגלה על עצמי עוד משהו שיענין אתכם.

 

ממשיכה...

 

6. שתי בנותי נולדו באותו התאריך בדיוק, בהפרש של 5 שנים!

 

7. הצבע האהוב עלי הוא ירוק או ירוק/כחול, אם תתבוננו ברקע הבלוג זהו צילום של חולצה שיש לי

 אני יכולה לעמוד בחנות מול 10 חולצות בכל צבעי הקשת והיד שלי תמיד תושט לעבר הירוק (כמעט) על כל גווניו.

  טוב, יש לי חולצות בעוד צבעים, אז אם תראו מישהי ברחוב/ ברכבת בחולצה ירוקה לא בטוח שזאת אני קריצה

 

 8. מעולם לא עשיתי דיאטת הרזייה !

 

9. פעם המאכל האהוב עלי ביותר היה גלידה, כיום אני אוהבת גלידה , אבל פחות מפעם .

 

10. טוב, נשאיר אולי משהו ל'שרביט' הבאקריצה

 

 

 

נראה לי שהשרבים כבר עבר כמעט בין כולם ,

 אבל אם מישהו רוצה כעת הוא בחינם

 וודאי שישוייך לנושא החם !

 

* אחרי שהפוסט היה בטיוטה משבוע שעבר נזכרתי בעוד משהו :

 

 אני שותה מספר ספלי קפה ביום , אבל רק כזה!

כל קפה אחר ואפילו המשובח ביותר אני לא אוהבת , ללא סוכר ( גם תה ללא סוכר), אבל אין בעיה שתצטרף לזה עוגה סבבי

כל עוגה תתקבל ברצון מעוגת שמרים ועד עוגת קרם. במסעדות אני שותה קפוצ'ינו .

( וכך מלאתי את סעיף 5 )

 

והנה נזכרתי  בעוד אחד ( יש, 10 סעיפים, ממלאת את כולם קריצה)

 מהרגע שמתחיל להיות טיפטיפה חם אני הולכת יחפה בבית, לא מסוגלת לנעול שום נעל, כפכף כד' ,

 עד שמתחיל ממש להיות קר.

 

  אמרתי לכם שאין לי דברים כל כך מעניינים....מוציא לשוןסבביקריצה

 

* החלק הראשון נכתב כשעוד הנושא החם הנ"ל היה קיים!

 

ובלי קשר לפוסט מספר צילומים נוספים מהמסע לפולין, צילומים שצלמתי בלי קשר למסע

בקרנו גם במכרות המלח העתיקים , מקום מדהים עם הרבה פסלים

נברשת משם ( צולם מלמטה במצלמת כיס קטנה)

 


 

 

 

 

פארק בורשה לכבוד פ.שופן

 


 

והשדרה בהמשך לפארק

 



השתקפות על הויסלה

 

 



 

וגם בשוק קרקוב בער העתיקה בקרנו  

 




 

מזרקת מים

 




אוכמניות , אכלנו מהשיח...

 



 

ותמונה אחרונה חביבה

ילד בקרקוב שרץ והתרוצץ אחרי הציפורים , 

קראתי לתמונה: יונה ונער ( בהשראת הספר של מאיר שלו)

 



 

וברשותכם אוסיף ,בפוסט הזה קבלתי את תגובתו של האיש שכתב את השיר...שלחתי לו קישור לבלוג עם מכתב תודה ,

והתרגשתי מתגובתו .

נכתב על ידי נ*גה , 30/7/2012 23:55   בקטגוריות הנושא החם, חו"ל, צילומים שלי  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלף שבוע...


חלף שבוע מאז ששבתי מהמסע לפולין

 לאחר מספר פוסטים החלטתי להפסיק

המון צילומים

משם...

 

יש המון מה להוסיף ולספר..

 

קבר במקום שכוח אל של סבתם של שניים מחברי הקבוצה

אמירת קדיש של השניים והתרגשות עצומה של האנשים .

 

בתי כנסת

 



 בתי קברות

 אנדרטאות

 

בבית העלמין היהודי של העיירה "קזימיש דולני"

 



באמצע האנדרטאה קו השבר

 שבר החיים....



 

אנדרטת הכסאות החסרים בקרקוב



מול בית המרקחת של 'חסיד אומות עולם' שסרב להתפנות משם ,

שהפך למוזיאון .

 



 

 מיידאנק



מעבודות האמנות של היהודים- צב...רמז לחברים לעבוד באיטיות

 



 

 

פלאשוב

 



 

הוכחות  לביתם  של יהודים במקום

 



 

 

אושוויץ שכבר הזכרתי כאן 

 



 

גטו ורשה וחלק  קטן מהחומה שנותר שנותר

 



 

הכחדת קהילת טיקוצין בסיפור מצמרר

רצח של קהילה שלמה עוד לפני העלייה לרכבת ...

ואנו בדרך לשם כשהמדריך משמיע את השיר  אנא בכוח

   אנחנו צועדים לתוך היער  בהליכה איטית ודוממת

 

 

ט ר ב ל י נ ק ה -אנדרטאה סביבתית  בת 17,000 אבנים

 





ועוד...

 

חלף שבוע מעייף כי לא הספקתי לנוח, הייתי עסוקה, אבל טוב שכך

 הייתי עסוקה ומוקפת בילדים 

 

ואמש

 

סופסוף מצאתי פנאי ללכת לשעה קלה בערב לים

 

עיגול ענק של שמש כתומה קידם את פני

 

והלכתי

הליכה איטית

 

רק אני

 ומחשבותי

 

ואני

חוזרת לשגרה

 

גם לריקודים ולשמחות

 

עם הזכרונות, המראות, הצילומים שאולי עוד יעלו כאן בעתיד בבלוג ,  ואנצור אותם כאן ובליבי

                                                                                                     לדורות הבאים.

 

 

 



 



 

 קשה להביע במִלים את סערת הנפש שחשנו שם....

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 27/7/2012 04:00   בקטגוריות מסע לפולין, שואה, צילומים שלי  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נגע ללבי....


 

  

 מסעל פולין-המשך

 

 

לפני זמן מה בביקורי  בפסטיבל הגדר לאמנות בגליל המערבי

 שכתבתי עליו כאן והבאתי צילומים

באחת מיצירות האמנות 

  היה כתוב השיר הזה ,




 

וליד השיר היה הפסל הזה:

 



 היוצר: משה שרר

 

 

 בררתי את שמו של היוצר , ובקשתי רשות ממנו לקרא את השיר בטקס באושוויץ

אנשים  קראו קטעים ארוכים

 אני בחרתי בשיר קצר שנגע לליבי,

 שהזכיר לי את אמא שלי

 

בבוקר לבשתי חולצה לבנה

 רציתי לנסות להיות חגיגית או בעצם אני לא ממש יודעת למה

ומעניין שעוד חברה למסע לבשה חולצה לבנה .

 

התכוננתי לקרא, אבל גרוני ניחר

 לגמתי  בקבוק שלם של מים

ולפתע מצאתי את עצמי מסבירה בקול ברור מדוע בחרתי בשיר

 

 קראתי באטיות ובהדגשה

 

 

קראתי

 

ולא נשארתי לעמוד להמשך הטקס

 

התיישבתי על הספסל, אינני זוכרת מי ישב לידי

 

 ומררתי בבכי....

 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 24/7/2012 22:30   בקטגוריות מסע לפולין, שירים, עצב, אמנות  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסע לפולין- פוסט מס' 3


 המשך......

 

 

 אינני יכולה להסביר במלים כל מה שחוויתי שם....

אינני יכולה להסביר את כל הרגשות , המחשבות , ההרהורים

הדמעות

אפילו  אינני יכולה להסביר מדוע רציתי לנסוע לשם,

אך אינני מצטערת ולוּ לרגע שהייתי שם

שנסיתי להבין את מה שקרה שם

שנסיתי

 ולא הבנתי !

איך ניסו להכחיד עם שלם

לאומים נוספים

רוע לב

אכזריות

שנאה

קריעת תינוקות וילדים מאמהות ואבות

פרידה ממשפחות שלמות

השפלה איומה

לקיחת כבודו של אדם

עינויים

אטימות

אדישות

אכזריות

אכזריות

חוסר אנושיות

אכזריות

 

 

 

מצאתי כעת במחברת שהיתה איתי את המילים האלה שכתבתי לאחר שעלינו לאוטובוס:

 

אושוויץ

אני אחרי...

לא מסוגלת לכתוב

ואולי לא הייתי שם....

 

הייתי שם

 הלכנו על  אדני הרכבת

ראשי היה מורכן

 לידי חברה הלכה בראש מורם

אמרה שבאה להראות לכולם שהנה שבנו לכאן כְּעַם !

 

עמדתי שם במקום בו נלקחו הסבים שלי , שלא הכרתי מעולם!

 

עמדתי במקום בו אמי ( ששרדה את השואה) נפרדה מאחיה המבוגר ממנה בשנתיים ( ששרד גם הוא )

ואמרה לו : להתראות

 

עמדתי שם!!

לא מאמינה !!!

בכיתי שם...

הזדעזעתי שם ....

 

ובביתן בו מוצגים מאות ואולי אלפי פריטים באחד מהם חשתי שאני עומדת להתעלף

המדרגות עמדו לידי

לחדר הזה לא נכנסתי

 

ישבתי על אחת המדרגות  דוממת , שתקתי

ומבלי לומר מילה קמתי....

 

נזכרתי בספוריה של אמי שהלכה כל בוקר ברגל קילומטרים בכתונת דקה בשלג ובכפור לעבוד בבית החרושת לנשק

ואחיה כעבור שבועיים עבר לעבוד בכבישים במחנה פלאשוב.

 

בקרנו במספר מחנות , המקום הקשה ביותר היה אושוויץ, אושוויץ בירקנאו כי שם נשארו שרידים אמיתיים ולא רק אנדרטאות

צריפים מאז,

 הצריפים שששוחזרו

 

 השער עם השלט : העבודה משחררת !



כמעט ושמענו באוזנינו את המוזיקה שליותה אותם שם

 

המספרים על הבתים

בלוק מספר 10, הבלוק היחיד שחלונותיו אטומים

 



 

בו היתה מרפאה של ניסויים , ניסויים באנשים שלא היה צריך בחתימתם לאישור....

ציקלוני הגז

מזוודות שהאנשים הביאו איתם

מפתחות של הבתים, כי  חשבו שיחזרו לביתם

ועוד....

 

לא אתאר כאן יותר

קשה .... 

 

 

ראינו שם צילום אוויר של המחנה ,צילום של האמריקאים, כלומר: הם ידעו ושתקו!

גם הבריטים ידעו!

 

 

 

 



 באושויץ-בירקנאו יש קיר  שמשני צידיו תמונות , צילומים שנלקחו מהמזוודות של האנשים שהובאו לכאן.

אנשים לקחו אלבומי תמונות איתם....

 



 

על קיר זה מצאתי חלק משירו של יצחק קצנלסון .

 

 איך אשיר - והעולם נהפך עלי שומם?

איך אנגן, בעוד ידים אפרך?

היכן מתי? מתי אני מבקש, אלי, באשר כל גל אשפה שם מתרומם,

באשר תל אפר שם: - הגידו-נא, איה אמצאכם ואיך?

 

__________________________________________________________________________

 

שירת התקווה שספרתי לכם בפוסט הקודם היתה לצלילים האלה

 

מרגש....

 

 

 

 

ותודה למדריך שהביא לנו קלטת מרגשת זאת.

נכתב על ידי נ*גה , 22/7/2012 22:15   בקטגוריות מסע לפולין  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

110,417
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)