אחד עשרה חודשים.
הבכי הוא של עצבות ולא של אימה כמו לפני 11 חודשים.
הכאב הוא כאב עמום ולא צורב.
הנפש השלימה אבל דואבת, כי זו דרכה.
אני אימא שלו, אני כבר אחד עשרה חודשים בלעדיו.
אני רואה איך מסביבי כל הילדים שנולדו איתו מתכוננים לחגיגות יום ההולדת, אני חוככת בדעתי לעלות לקבר, לא לעלות?
זה עדיין יותר קל ממה שציפיתי.
זה רק דיכדוך של קבלת המצב כמות שהוא.
יש לי תוכניות, למחר, ליום שישי, יש לי גם תוכניות גלובליות יותר לחודש הבא לדוגמה ולאיך אני הולכת להעביר אותו.
ודווקא הן נחמדות מאוד ויש למה לחכות.
אבל אתם יודעים איך זה. מבחוץ הכל תקין כי ממשיכים הלאה בכל הכוח ולא מתקפלים לא עכשיו. יש לי את היכולת ואת האנרגיה
לסחוב קדימה זה בסדר. אני בסדר באמת שכן.
זה רק הלב שלי שקצת כואב.
מצרפת את השיר של אביב גפן שעשה לי טובה אישית וכתב את זה לפניי אומנם על מישהי אחרת ובקונטקסט אחר אבל כשהלב כואב הוא
כואב הוא לא שם לב לדיקדוקים קטנים שכאלו אז תסלחו לי.
זה רק הלב שכואב לך

מילים ולחן: אביב גפן


עיגולים שחורים במקום עיניים -
רואים עלייך, שלא נרדמת.
אל תרגישי מיוחדת,
את לא הראשונה ששיכורה.
בבת אחת פתאום צוחקת,
זורקת חיוכים לכל אחד.
אבל בפנים את מתפללת,
בואי, רוח.
השדים באים בלילה,
קולעים צמות מהכאב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב
על הבמה בצד עומדת.
כשאני בזרקורים, זה קל להתאהב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב
אמרת שאת רוצה לברוח,
כדי לשכוח ת`עיר הזאת.
אבל את אף-פעם לא עוזבת,
את מכורה כבר לבעיות.
הלכת לים, חיכית לי ולא באתי.
כי ראיתי כבר יותר מדי זריחות.
צעקת לכוכבים שמעלייך-
בואי, רוח.
השדים באים בלילה,
קולעים צמות מהכאב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב
אז תחלמי שאני שר לך,
שאני חושב עלייך כשאני כותב.
זה רק הלב שכואב לך...
אל תדאגי,
זה רק הלב.