לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אימא של תינוק פאנטום

אני לולי. אימא של אריאלי ושל נועם שיבדלו לחיים ארוכים. אני גם אימא של אסף. שיגדל רק בלב שלי. אני כאן כדי לספר איך לומדים להתמודד עם העולם הפנימי והחיצוני כשמאבדים את התמימות באמצע ההריון ואיך החיים נראים מפרספקטיבה שונה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

עוד מכתב אליך אלוהים -תנסה לקרוא הפעם


אולי אתה לא מעריך אותי.
אני באמת לא יודעת.
אולי אתה חושב שאני מפונקת, אין לי מושג.
אולי אתה חושב שזה מגיע לי כי אני חצופה ופונה אליך בדרישות.
אולי אתה בכלל לא הכתובת, אבל חונכתי על ברכי האמונה שאליך מתחננים ולך מבקשים ושוטחים את הטענות שלנו.
למה דווקא אותו אלוהים?
הוא החבר הכי טוב שלי.
למה?
למה אתה מעמיד אותנו בכזה ניסיון?
גם אנחנו קראנו את ספר איוב, ניסית אותו בהמון דברים הוא לא הפסיק להאמין בך, גם אנחנו לא, אבל די אלוהים.
בבקשה.
אני מבטיחה שלא נפסיק, בבקשה די.
עם מי אני אדבר ככה? את שיחות הנפש האלו?
מי יצחיק אותי ככה?
מי יחבק אותי חיבוק דובי שכזה?
מי באמת יאהב אותי ככה?
מי יספר לי את הבדיחות האלו שכבר שמעתי המון פעמים אבל יגרום לי לצחוק כי הוא כזה חמוד?
מי יספר לי כל הזמן סיפורי נוסטלגיה יפים כאלו על המשפחה שלי?
מי ירצה בעיניים בורקות על ההיסטוריה של העולם עם הדגמות ובהתלהבות של נער מתבגר?
מי ישב על הכורסא ויראה טלוויזיה ויצחק מכל הלב מכל שטות הכי בנאלית שמראים?
מי יאהב ככה את אריאלי שלי?
מי יאהב ככה אותי אלוהים? אולי די כבר? בבקשה
הוא אדם טוב לב אלוהים, תניח לו לנפשו בבקשה.
היו לו שנים לא קלות.
הוא היחיד שראה את אסף שלי, הוא היחיד שבא איתי ואחז לי את היד בבדיקות שאמרו שאין סיכוי.
והוא ביקש אותו שיעזור לו כשעשו לו את הבדיקה ההיא לפני שבוע שהיתה איומה וכל כך כואבת,
הוא כל כך מאמין בך וכל כל עדין
הוא היחיד שתומך בי קודם ואחר כך שואל למה בדיוק התכוונתי.
יש לו מלא משפטים חכמים כאלו של ניסיון חיים.
הוא כולו הסיפור הידוע על הבחור טוב הלב שכולם אוהבים.
שלוש פעמים עברנו איתו חוויות סף מוות מפחידות אבל הוא יצא מהן.
וזה לא מכין אותך בכלל.
אני מנסה להיות אופטימית לשמור על חיוך אבל כל כך קשה.
חשיבה חיובית ישנה באמת שכן אבל פרגנוזות אפורות ולא מפרגנות.
אנילא מבינה למי אני אתקשר דבר ראשון בבוקר אם הוא לא יהיה?
מי יקרא לי גריביי, מי באמת ישמח לשמוע אותי ככה מקטרת בלי סוף וישאל שאלות כל כך נכונות שמראות שהקשיבו לי באמת. ואלוהים אתה יודע שזה קשה כי אני מדברת המון.
אלוהים בבקשה
יש לך מספיק אנשים איתך שם.
בבקשה ממך
תניח לנו כבר לחיות קצת, אתה יודע בלי דאגות.
בנאדם בגילו יש לו עוד 30 שנים לפניו ואפילו טובות.
תן לו להגיע לגיל פנסיה עוד יותר מעשור, תן לו להגשים קצת חלומות
הוא עבד באמת קשה בשבילהם. באמת שכן, אני לא משקרת, אתה בעצמך ראית.
 
בבקשה תקשיב לי הפעם אלוהים
אני כל הזמן מבקשת ממך
אני יודעת
ושוב אולי זהלא המקום או אולי כל הבקשה שלי מוגזמת
אבל
אלוהים בבקשה
תעשה שאבא שלי יחלים
בבקשה.
 
 
נכתב על ידי lulinka , 28/1/2009 23:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  lulinka

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , פילוסופיית חיים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlulinka אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lulinka ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)