ארבע
הוא כבר בן ארבע שיהיה בריא, זה מה שנהוג לומר לא?
בערך חודשיים לפני הוא כבר היה איתנו במשא ומתן
"אז נכון שאני כבר בן ארבע?"
"לא אריאלי עוד מעט..."
"ועכשיו?"
"עוד לא.."
-שתיקה לשתי שניות-
"עכשיו כבר כן?"
עשינו את כל מה שצריך קנינו לו מתנות (דינוזאורים בעיקר מן הסתם)
אפינו לו עוגה (לא אין הפתעות גם בסקשיון הזה ועוד שלוש זהות)
חגגנו ארבע פעמים, ארבע...וכל פעם אותה רוטינה ואותו הבלגן אבל היה כל כך שווה את זה,
לראות את הפנים שלו (אני לא מאלו שעושות טררם של מפעילים וכו` אני בעד ימי הולדת כמו פעם)
כשהוא רואה את האורחים אז עשינו עם חברים שלו מצומצם ואז עם המשפחה ואז שוב עם
עוד קצת משפחה וגם בגן אבל בזו הראשונה שחגגנו לו בבית עם הסבים הסבתות והדודים והדודות
שלו היתה המוצלחת ביותר
אולי כי הוא ובני הדודים שלו גדלים כמו אחים ולא כמו בני דודים, אולי כי האווירה היתה זורמת
כל כך והרבה זמן המשפחה לא חגגה כמו שצריך, תמיד משהו היה ברקע והפעם יכולנו לחגוג באמת
אני לא יכולה לשים את האצבע אבל היה לזה קסם.
כשהבאנו את העוגה עם הנרות והדלקנו אותם
אמרנו לו עכשיו תבקש משאלה ותכבה אותם
הוא חשב המון והסתכל עלי וחייך ואז כיבינו אותם יחד והוא אמר זה יום ההולדת הכי טוב
שהייתי בו
וכולנו חייכנו אליו וזה היה קודאק מומנט שנמשך בדיוק לשניה עד שבן הדוד שלו
דחף את כל היד לעוגה ותלש ממנה את הזנב....
ואז בערב לפני השינה הוא אומר לי
"אימא את יודעת ביקשתי?"
וידעתי כי הוא כבר מבקש לאחרונה די הרבה אבל שאלתי אותו
"מה?"
"להיות אח גדול, זה כל מה שאני רוצה"
וחייכתי אליו למרות הצביטה ואמרתי לו שאני ואבא שלו נשתדל
אבל יותר מזה לא יכולתי להבטיח
לשמחתי בכל זאת אחרי שניה הוא התעמק בפוסטר הדינוזאורים החדש שהודבק לאחר כבוד מעל ראשו
והוא אמר לי "את יודעת מה ממלא את הלב שלי אימא? שאני אוהב אותך כל כך"
(לא יכולתי ברחה לי דמעה מה אני יכולה לעשות אני רק אימא
)
ואמרתי לו עד כמה אני אוהבת אותו גם ועד כמה אני אעשה כל מה שהוא יבקש
"באמת אימא את תעשי בשבילי הכל?"
"כן אריאלי, הכל"
"יופי אימא אני רוצה ביום שישי מסיבה בבית ושכל הילדים מהגן יוזמנו...כולם...
ואל תשכחי לעשות עוד עוגת דינוזאור אבל הפעם בצבע כחול עם עיגולים צהובים וקרן על האף ואני רוצה עוד מתנה"
יופי נחמה
היה, בטח שהיה
אימא צריכה אומנם לעמוד בהבטחות שלה
אבל לארח 20 בני 3-4 אצלי בבית זה יותר מדי גם בשביל האימא עם הכי הרבה
רגשות אשמה בעולם ולי אין בדיוק כאלו אז התפשרנו על מסיבה בגן
לאריאלי ועל בית נקי שעומד עדיין על תילו לאימא
וכולם היו מרוצים עד עצם היום הזה...(טוב נו כמעט
)
מזל טוב אריאלי ילד שלי
אני אוהבת אותך ואני תמיד אוהב
יותר מכל דבר אחר בעולם
תודה שאתה מאיר לי את הפינות הכי חשוכות
תודה שאתה גורם לי לחייך גם כשהכי לא בא לי
תודה שאתה מלמד אותי כל יום מחדש על איך באמת צריך להתנהג ולחיות
תודה שאתה אוהב אותי בלי תנאים ובלי גבולות
תודה שאתה שלי
אימא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
lulinka