זה עומד להיות מאוד קצר
אז מה היתה ההצפה הפתאומית הזו?
עזבתי את הבית הקודם שלי
ועברתי לבית הנ"ל שבו אני כבר כותבת מספר בלוגים אבל שלא קשורים
לחלק הזה בי.
התהפוכות שעברתי בשנה ושבעה חודשים מאז פתחתי את הבלוג
היוו לי דרך שלא תמיד היתה רעה
כמובן היו בה דברים שהייתי מעדיפה לא לחוות
אך כמו כל דבר בחיים האלו לפעמים ה"לוותר על הדבר
שאתה הכי רוצה",זה הדבר הכי קשה שאתה עושה בחיים שלך.
שנה ושבעה חודשים מאז ילדתי את אסף שלי.
במקרה לפני יומיים ראיתי מישהי שילדה איתי, הילד שלה הולך מדבר מקשקש
שלי לא. אבל זה בסדר
כי לה אין את כל מה שאני השגתי ואני יכולה לחייך לעצמי
שאכן השגתי דברים
יתרה מכך אני אומר עוד
שחלק מהאנשים שפגשתי במהלך הדרך עדיין פגעו בי ויש כאלו שנפגעו ממני
אבל הם צריכים להבין שלא יכולתי להכיל אותם יותר
כי הדרך שלהם גררה אותי למטה
ואחרי שהחלטתי שתורי להיות אגואיסטית אני לא אפעל אחרת.
אני לא מתגעגעת אליהם, או לזמן שהיינו יחד כי הם ואני עשינו את שלנו עד תום
הייתי מעדיפה שהם יבינו אבל אם נוח להם
להישאר במקום של טינה וכעס
זו באמת בעיה שלהם
אני השארתי לידי את מי שעושים לי טוב
שרוצים בטובתי והם בתמורה השאירו אותי
ומאחר ובבית הישן נשבו רוחות רפאים של העבר
אני שמחה להתחדש בבית נקי יפה וחדש.
אני מזמינה את כל מי שדרוש לה או לו ההבנה והצורך
להגיע ולראות שאפשר לחיות ללא רגשות אשם או כאב עם האובדן
אבל שאין לתהליך הזה קיצור דרך.
מקווה שתוכלו להיעזר בי כמו שנעזרתי באלו שתמכו והקימו אותי על רגליי.
שיהיה לכם לילה מלא באהבה