אימא של תינוק פאנטום

 מה כותבים למישהי  שהיתה שם כשניסית לטפס חזרה ממעמקים?

איך מתמצתים רגשות אהבה והערכה עמוקים למישהי  שרק הכרת לפני זמן קצר

אבל הצליחה להשפיע על החיים שלך ?

ישנם מקומות, תרבויות שונות שמדגישות  אספקטים שונים באישיותו של מרפא,

אני חושבת שהערך החשוב ביותר הוא יכולת ההקשבה וההכלה.

אני דיברתי יותר, הייתי צריכה מישהו שיקשיב לי, הפסיכולוגים שהלכתי אליהם

לא תרמו להתקדמות אלא הנציחו את האומללות.

לא מתוך חוסר מקצועיות כמו מתוך דרך טיפול מובנית שלא התאימה לי.

כי לא באמת הייתי חולה במשהו מוגדר כמו שכתוב להם בספרים,

סך הכל קברתי את הילד שלי, אנשים מתגברים על גרוע מכך לא?

אבל את הקשבת לי  בצורה שונה ומעבר לכך, את באמת הקשבת לי, כי ידעת לכוון את

המחשבה שלי בכזו צורה שהנפש שלי תדע לרפא את עצמה

שלא יכאב כל כך כל פעם שאני אחשוב על זה

שאני אוכל לאהוב כל כך את מה שקרה לי, ולהתעצם מזה.

ולא נתת לי לברוח ימינה או שמאלה מהמטרה שקבענו בתחילת האימון

גרמת לי להתעמת עם כל מה שפחדתי לגעת בו

בפעם הראשונה בכיתי עם דמעות של השלמה של קבלה של הבנה.

ולאט לאט הדמעות התמעטו וחיוך התחיל להופיע כל פעם שנזכרתי.

עשית כל כך הרבה למעני בצורה כל כך עדינה,

נתת לי להיות במרכז, לי, לא לאומללות שבי, לא לחרדות שלי

אלא לי האמיתית שהתחבאה מאחורי כל כך הרבה.

מה שכל כך יפה בתהליך שעזרת לי לעבור, הוא שבסופו של דבר

אני עברתי אותו בעצמי, ויכולתי לחוש את תחושת ההישג הכל כך מחממת הזו,

 ולדעת שאת הצעדים אני צעדתי ולא התחבאתי מאחורי אחרים.

ממש כמו ללמוד לרכב על אופניים ההליכה הזו וההתמודדות זה משהו בלתי נשכח

לעד אני אהיה אסירת תודה לך

שגרמת לי לא לחשוש מהעולם אלא להסתכל עליו בחיוך קטן של אהבה.

אני אוהבת אותך מאוד. את בנפשי.

שירי אנקונה-טוביאס היא מאמנת אישית וזה האתר שלה

ושל יובל שחק

עוברות את זה אחרת

http://www.shiriveyuval.co.il/