לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אימא של תינוק פאנטום

אני לולי. אימא של אריאלי ושל נועם שיבדלו לחיים ארוכים. אני גם אימא של אסף. שיגדל רק בלב שלי. אני כאן כדי לספר איך לומדים להתמודד עם העולם הפנימי והחיצוני כשמאבדים את התמימות באמצע ההריון ואיך החיים נראים מפרספקטיבה שונה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מלחמת ההתשה ביום כיפור


טוב הפעם זה הולך להיות ארוך מהרגיל ובלי זימרורים.
אני כותבת היום רק בגלל כל אותם מיילים לחגים מאנשים שלא דיברתי איתם שנה או יותר.
או כמו שג`ן חברה שלי קוראת להם, החברים של החגים, אלו שנזכרים בך כשבא להם לטפוח על עצמם
על השכם ושולחים לך גלוית שנה טובה
ממויילת, אבל לא טרחו להשתין לכיוונך במשך כל השנה, והפעם השניה שהם נזכרים בך זה
כשיש להם משהו נורא משמח לספר על עצמם כמו ברית חתונה או בר מצווה והם נורא נורא
רוצים שתבואו כי אתם כל כך חברים טובים.
אז לפני חודש נכנסתי חזיתית במישהי כזו ועוד ברשת אינטרנט כזו שכולם רואים הכל.
ככה שכל העולם ואישתו יצא להם  לראות את התשובה שלי עד שקיבלתי מסן דחוף ומתפקע
מצחוק מקיוי חברה שלי (רואים יש לי חברים) שאני איומה ומרושעת.XD.
לא התכוונתי אבל אחרי שנה וחצי כשבנאדם מצרף אותך לרשת שלו ואז שואל אותך אהלן
מה קורה רק כי הוא רוצה לסמן וי ברשימת האנשים שבירכתי לראש השנה זה מעלה את הפיוזים.
עכשיו אני לא שולחת ברכות לראש השנה ליום כיפור ולניתוח אף שעשתה השכנה
שלכם לא כי אני בנאדם חרא אלא כי האמת? אני רוצה קצת שקט מכולם, אני מ-ו-ת-ש-ת,
עבדתי כמו חמור בחודש וחצי האחרונים, נפגעתי כמו בשר תותחים ממה שמכונה - חיי היום יום,
והתרוצצתי כמו נמלה בניסיונות עקרים לתקן את העולם לפי רצונותיו ולא לפי השקפותיי.
אם בדרך פגעתי במישהו אם יש מישהו שנפגע מהתנהגותי אני רק רוצה
לומר שאני לא מצטערת ולא מבקשת סליחה.
כלומר כמובן שכמו כל אדם שפוי אני חשה השתתפות ואמפטיה בצערם של מי
שנפגע ממני אבל מאחר והחיים שלי בכזו סחרחרה אני יכולה לומר שאני שלמה עם
עצמי שאם הם לא הבינו ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה אין לי כל רצון לשכנע.
יש לי דברים גדולים יותר על הראש. נמאס לי ללכת על ביצים ליד כל העולם אישתו
והמטפלת של הסבתא של הכלבה של החתולה.
אני מודה ומתוודה שלקראת יום הכיפורים הנוכחי הדבר היחיד שאני עושה זה לנוח.
בלי תלונות בלי הצגות דו פרצופיות של חיוכים מתנשאים בלי פסאודו דאגה לשלומי
וחיטוטים במצבי המשפחתי הנוראי (יא יש לך ילד אחד מסכן ומה תעשי כשהוא יהיה בצבא?
אז עניתי לה שאני מתכוונת לבלות עם המאהב האסייתי המסוקס שלי בקאריביים
מה זה נשמע לך טיפשי יופי ככה גם השאלה שלך נשמעת לי XD ושתדע 
שלשאלה מטומטמת עונים בתשובה מטומטמת, הוא בן ארבע ...באקה...כן גם אם זו קרובת משפחה)
אני לא מבקשת סליחה ולא עושה כיפורים ולא מתנצלת על ההתנהגות שלי, אולי
היא מחוספסת ואולי היא עוקצנית, אבל אני הפכתי למחוספסת ועוקצנית בשנים האחרונות,
לא עשיתי שום דבר רע, ניסיתי לחיות, אם כל החיים שלי אני אחפש איפה אני לא
בסדר ואיפה אחרים כל כך מהוללים עדיף לי להחזיר את המפתחות עכשיו,
סבא שלי ז"ל לא צם ביום כיפור, ככה סיפרתי למישהי שאני מכירה שאיכשהוא נורא
עניין את אחותה הצולעת אם אני מתכוונת לצום או לא ביום כיפור, אמרתי לה שהוא
לא צם ולא ביקש סליחה כי במשך השנה הוא דאג לחיות בכזו צורה שאין לו עליה חרטות,
ואז היא אומרת לי נו את רואה אבל הוא היה צריך לצום אולי הוא היה חי יותר,
אמרתי לה גם למות בגיל 77 זה מכובד, חוצמיזה לאנשים נורא זקנים יש נטייה כזו את יודעת....למות,
ואני חושבת שאם הוא היה עדיין חי זה היה עושה אותו נורא עצבני.
וסתם כהערת המחבר התחושות שלי שטוב לו שם למעלה. אז אין סיבה
להתנצל אם אתה שלם עם עצמך.
אז מה היה לי השנה?
או לא הרבה
כמובן שגולת הכותרת בין כל ההפלות שעברתי השנה ב"רינה ובששון"
הדובדבן שבקצפת זה הסרטן של אבא שלי, מה אני אומר לכם מומלץ.
למה מומלץ?
למה כל הדברים הרעים האלו שקורים הם מומלצים?
דבר קטן ונחמד שנקרא פרופורציות.
והאמת? זה רק חלק מהדברים שקרו לנו השנה אני לא אפרט על
השאר כי ראיתי שזה גורם לאנשים לא להגיב מההלם
רק מה? אנשים לא נאה להם שאני אומרת שטוב לי. אני צריכה לחזור
על זה שוב ושוב, ולשמוע את הנימה הסקפטית, את בטח החלקת על השכל, את בדיכאון ,
רואים!! אל תכחישי אל תנסי להסתיר, ואני יושבת מול אנשים שאומרים את הדברים
האלו בהתחלה אני חשה צורך עז להנחית על הפרצוף היודע כל שלהם לאטמה,
ואז יש לי חשק עוד יותר עז להתחיל לצחקק להם מול הפרצוף, כולם הפסיכולוגים שלי
כולם יודעים יותר טוב ממני, כולם מבינים אותי יותר טוב מעצמי, אז למה בכלל לטרוח.
אם לא היו לי את החברות שלי ששמרו על השפיות שלי בשנה האחרונה וכשאני
אומרת חברות אני מתכוונת לכל אותם שאני בקשר איתן והן יודעות מי הן:-]
אני אומר בכנות, לא טרחתי לשמור על קשר כי זה העיק עלי, אם לא הובנתי נכון
אז אולי כדאי שתבינו שזה באמת לא קשור אליכם.
הגיע הזמן אנשים יקרים שלי שתבינו שהחיים שלי לא קשורים אליכם לא מושפעים
ממכם ולא יושפעו מדבריכם, והגיע הזמן שתפסיקו להשתתף בספורט הלאומי הישראלי ולהיעלב מכל דבר.
 
ואם אני אומרת שסבבה לי עם מה שקורה אז סבבה לי. וגם אם אני לחוצה
מהתחת או משהו בסגנון ואין לי זמן אליכם כרגע זה לא אומר שאני צריכה
לשנות סדרי עולם רק כדי להיות איתכם בקשר.
וואלה? אני גם לא רוצה שתבקשו ממני סליחה כי אף אחד לא עשה לי שום דבר רע.
נשבעת לכם, גם אם התרגזתי לשניה הראשונה אחר כך הצחקתם אותי אז
זה בסדר.
אנחנו נהיה פיטים טוב?
תבינו אותי אני מותשת אוקי? באמת שכן ולכן אני מתכוונת לנוח כמו שאמרתי מקודם,
ולנוח זאת אומרת לשבת עם הבן שלי ועם בעלי שיחיו לפתוח חלונות לעשות סיבוב
למטה בגינה, אם יתחשק לי לצום אם לא יתחשק לי לא לצום, כנ"ל אתם, כל מה
שתעשו זה יותר מבסדר, העיקר שתהיו שלמים עם מה שאתם עושים ולא מתוך תחושות
של פחד ושל חרדה.
 
ועוד משהו שיושב ככה בפינה אם כבר אני מנקה את הכל
אני רוצה שכל מי שקורא את הבלוג הזה ידע שלמרות כל מה שאני עוברת
אין לי טינה כלפי אף אחד, יש לי נטייה להיות מרושעת או להישמע צינית
או עצבנית אבל אני לא אני האמת יושבת די משועשעת מעצמי, וזה קורה לי
הרבה לאחרונה, .ואני רק יכולה לקוות שמי שקורא את הבלוג שלי הם אנשים
שמבינים את דבריי ולא מצקצקי לשונות, למרות שאם בא לכם לצקצק, צקצקו זה סבבהXD
עכשיו תעשו עם זה מה שתרצו לי יש כמה דברים לסיכום.
 
אני אנצל את במת הפוסט החביב הזה רק לומר תודה על כל מה שעברתי,
תודה על השעות המדהימות בחיק המשפחה,
תודה על הילדות המדהימה שחוויתי
תודה על הרגעים הכי יפים שהיו לי עם הבן שלי שיבדל"א, תודה על
בני הקטן שלא זכה לקבל את חיבוקי החמים אבל שלימד אותי את כל מה
שמעולם לא העליתי על דעתי שאני יכולה
תודה למחלה של אבא שלי שהראתה לי עד כמה הזמן שלנו יקר ואין מה
לבזבז אותו על זוטות מטופשות,
תודה לחברות שלי שבזכותן אני כל כך צוחקת עד שנתפסות לי הלחיים
והעיניים זולגות דמעות של צחוק
תודה על השעות האלו של הבוקר שבעלי נותן לי להתפנק במיטה עוד קצת
ומארגן את הילד לגן וכל הדברים המעיקים של הבוקר
תודה על היכולת לנוח ולבלות
תודה על האפשרות לכייף
אין לי מושג מה מתוכנן לי ולמשפחתי שנה הבאה באמת שלא, אולי כל
הרעיון הוא לא להתמקד במה שאני רוצה שיהיה אלא במה שכבר קיבלתי,
אז שוב תודה
עד עכשיו היה אחלה בין כל הסחלה של החיים:-] אני מרוצה
מותשת עייפה תחת רצוצה פיזית אבל מרוצה
כי עבדתי קשה כדי להגיע לכאן
ואין עבודה שמביישת את בעליה לא ככה?
 
שיהיה לכולכם צום קל למי שצם וגמר חתימה טובה למי שזה חשוב לו
ובכלל המון נשיקות
 
 
 
נכתב על ידי lulinka , 28/1/2009 23:31   בקטגוריות חברות טובות, חברות אמיתית, אני עצמי ואנוכי, חיים, קבלה עצמית, צמיחה אישית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  lulinka

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , פילוסופיית חיים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlulinka אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lulinka ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)