לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אימא של תינוק פאנטום

אני לולי. אימא של אריאלי ושל נועם שיבדלו לחיים ארוכים. אני גם אימא של אסף. שיגדל רק בלב שלי. אני כאן כדי לספר איך לומדים להתמודד עם העולם הפנימי והחיצוני כשמאבדים את התמימות באמצע ההריון ואיך החיים נראים מפרספקטיבה שונה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נ.ב.- היו שלום ותודה המפתחות יהיו בפנים


הבטחתי שכשאמצא את המכתב שכתבתי לנועם מעט לפני לידתו אני אביא אותו לכאן

 

אז הנהו לפניכם

 

  

 

רק אומר שחצי השנה האחרונה לא היתה קלה

 

ואסף אכן עשה ככל שביכולתו לשמור על נועם שיבדל"א

 

עברו שלוש שנים כמעט, פחות שבועיים

 

  

 

ובכדי לכבד את זכרו של אסף אני מעדיפה לפרסם את המכתב הזה כדי להוכיח שהחיים חזקים מהכל

 

אבל שהדבר שגורם להם לחוזק הוא היכולת לשלב ולארוג יחד את הדברים הטובים והעצובים והשמחים והמצחיקים אחד בשני

 

לכדי שמיכה משפחתית מחממת בכל עת ולמתי שצריכים

 

  

 

אני נפרדת מכם מכיוון שהבלוג הזה הגיע אל סיומו

 

לא מיציתי אומנם את חיי מן הסתם אבל אני מקווה שהדרך שעברתי תיתן עזרה ויכולת בוננות גם לאחרים ולאחרות שיעברו

 

באותו המסלול

 

יותר מהכל אני מחזקת אתכם

 

ואוהבת אתכם

 

ומאחלת לכם אהבה ובריאות וצחוק מתגלגל של ילדים.

 

  

 

  

 

  

 

תינוקי שלי

 

 

 

(נכתב במקור בלילה של ה- 26/9/2009 בלילה שלפני ניתוח החירום- יום ההולדת של נועם- ערב יום הכיפורים 27/9/09)

 

 

 

אני רושמת לך מכתב יום לפני.

 

יום לפני שתיוולד.

 

גם לאחים שלך רשמתי. עוד לפני שהענקתי להם שם.

 

יש לך שני אחים. הראשון יגדל איתך, שמו אריאלי.

 

תוכלו להתחבק כשטוב וכשפחות טוב, תוכלו לדבר מתי שיציק ומתי שיהיה משהו חשוב לומר

 

תוכלו ללמוד אחד מן השני ולהתפתח.

 

תוכלו להיאחז אחד בשני ולחגוג שמחות יחד, ולאחוז אחד בשני בחוזקה בעיתות משבר.

 

הוא יהיה אחיך הבכור וחברך הטוב ביותר.

 

הוא המתין לך חמש שנים פחות חודשיים, הוא אהב אותך עוד לפני שראו את הבליטה בבטן שלי,

 

בסבלנות אין קץ שלא אופיינית לגיל הצעיר שלו המתין לך.

 

והוא יהיה שם לעד בשבילך.

 

וכך גם אתה בשבילו.

 

יש לשניכם עוד אח.

 

שמו אסף.

 

הוא לא חי איתנו אלא מסביבנו. הוא ישמור עליך מחר ובשארית החיים שלך. הוא אור מלא אהבה.

 

מישהו שהגיע אלינו לזמן קצר והיה חייב להמשיך הלאה בדרכו, אבל לעולם יהיה שלנו. כל פעם שתחוש

 

שאתה נזקק לכוח עליון שיתמוך בך, כל פעם שתרגיש צורך לשאת תפילה, הוא יהיה שם, לחבק את לילותיך ולשמור עליך בעת הצורך.

 

הישות שלו מקיפה אותך ואת אריאלי בכל אשר תפנו ולכל אשר תלכו.

 

הוא עמוד האש שלכם. הוא זה שיזכיר לכם תמיד שכל עוד יש לשניכם לך ולאריאלי אחד את השני

 

כלום בעולם הזה לא חשוב.

 

 

 

ילד קטון שלי

 

אתה עומד לעבור תקופה לא פשוטה רק מעצם העובדה שאתה לא חוזר איתי הביתה

 

(הוא חזר התרחיש הטוב ביותר שיכולנו לקוות קרה והוא שוחרר איתי הביתה במשקל שני קילו אבל אז לא ידעתי את זה)

 

ככל הנראה, תלוי במשקל גופך, כולי תקווה שתצא סר וזועף אל העולם צווח את דרכך החוצה, מתלונן על כך ששברנו לך את קיר הבית מוקדם מדי.

 

אבל החשיבות גדולה מאחר ואתה אמור לגדול ולצמוח, ובתוך הרחם אתה לא מסוגל, משהו מפריע לך לעשות את זה ולשם כך אנחנו נעזר בכל מה שיתנו לנו.

 

יפה שלי.

 

כן, אני יודעת שאתה יפה. אבא שלך יהיה איתך ככל שיתאפשר לו, ואני אעשה כל מאמץ אפשרי לקום מהר ככל שאוכל מהמיטה.

 

אתה תיוולד באחד הימים המקודשים ביותר שישנם, ואני מבטיחה לציין את זה בצורה מיוחדת.

 

זהו היום של אלוהים.

 

ובהן צדק הפעם הוא יהיה לצידנו ואיתנו. הוא מעניק לנו אותך. מעניק לנו חיים. נותן לנו סמל ואות.

 

בשבועיים האחרונים של ההיריון הזה כשהמתנתי כאן בהשגחה, אלו היו שבועיים מורטי עצבים של ממש.

 

אבל ידעתי שכל עוד משגיחים עליך אני אסתדר, אני יכולה לסחוב כל עוד אני רגועה שהכל איתך נבדק, והם לא אכזבו כאן.

 

אף אחד מהצוות. היינו חשובים. כל תלונה הכי קטנה, פחות שלך יותר שלי. בעוד כמה שעות אתה תצטרף אלינו.

 

הימים הראשוניים שנשאר כאן כל אחד במחלקה שלו יעברו במהרה.

 

אתה בועט עכשיו במרץ ואני קצרת נשימה.

 

מחכה לנשימות הראשונות שלך שיבשרו לי ולאבא שלך שהגיע הזמן להתחיל לחיות שוב

 

כמשפחה גרעינית מתפקדת.

 

אז ילד שלי תחזיק מעמד ברגעיך הראשונים עם אבא. אימא תחשוב עליך בכל שניה ושניה.

 

ואני סוף כך סוף יכולה לומר לך שאני אוהבת אותך ומחכה לך ושכך היה ויהיה תמיד

 

אוהבת אותך לעולם

 

אימא.

 

נכתב על ידי lulinka , 27/6/2010 02:43   בקטגוריות אהבת אם, אובדן הריון, אימהות, אלוהים, אמא, הורות, הריון, הריון בסיכון גבוה, הריון לאחר אובדן, התמודדות, חברות אמיתית, חיים, חלומות, ילד פאנטום, כאבים בלב, לידה, לקראת לידה, ניתוח קיסרי, צמיחה אישית, קבלה עצמית, אופטימי, אהבה ויחסים, סיפרותי  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד יבוא היום


ראינו אותו כלומר ראיתי אותו
לא, לא בחלום
בתלת מימד
ככה סתם לריסה המתוקה הזו הראתה לי אותו ככה על הדרך
בלי שאף אחד יראה
והתמלאו לי העיניים בדמעות
הוא שכב לו שם
כולו עסוק בשלו מושך באוזן בידו האחת ומוצץ את האגודל ביד השניה
והרגליים מקופלות לכיוון הבטן ככה שראינו גם בהונות פיצפונות בתלת מימד
ושתינו נורא התרגשנו
 
ועכשיו כל שנותר לחכות שיגיע יום הלידה
 
אין לי תל"מ משוער
למה לא? לא בגלל משהו מיוחד
כלומר כן, הרי מי שמוגדרת שיש לה אפלה שזוהי בעיה בקרישת הדם
לא מושכים איתה את ההריון מעבר לשבוע 38
מצד שני מי שיש לה סכרת הריון מעט לא מאוזנת אבל לא היסטרית מנסים למשוך כמה שיותר
מצד שלישי מי שיש אצלה חשד ל IUGR כמו אצלנו לא מחכים עוד שניה
מצד רביעי הכל יכול לקרות גם לידה טבעית ספונטנית
(כן, אני שומעת הוא אוהב לצחוק ממה שאני נוטה לומר ואני די חושבת
שהוכחתי כבר שאכן לאלוהים יש חוש הומור מיוחד למדיי)
 
אז אין לי תל"מ- קרי תאריך לידהמשוער
מה כן יש לי?
או זה בשפע
עצבים מרוטים
חוסר שינה בלילה
אי ודאות
ומעל להכל עייפות כרונית מתמשכת
אבל בסבבה
 
אז כתבתי לכם את תרחיש הלידה הקיסרית הטובה שלי
ואז החלטתי שאם הוא כבר שוב התהפך עם הראש למטה
אולי רק אולי שהוא יחליט שטוב לו ככה
לא יודעת
אבל אי אפשר להשאיר קצוות לא סגורים
 
אז התקשרתי שוב לסיגל לראות אולי בכל זאת
יש מצב
מכסימום אם לא ירשו מלווים בחדר לידה אז נלמד ממנה איפה ללחוץ ומה להריח
כדי לקדם לידה
ואולי רק אולי ננסה לזרז וללדת רגיל טבעי וכמו שצריך
רק אולי
אז הכנתי גם תרחיש כזה של חדר לידה
ככה שש שעות גג שבע כמו בלידה הקודמת
רק עם תוצאה טובה בהרבה של ילד חי וצורח
ומעוצבן שהפרענו לו
אבל מיד נרדם לו כי טוב לו על אימא שלו
 
אין לי סבלנות בגלל שאני יודעת שנשארו שבועיים וחצי גג
גג 22 ימים
מה זה 22 ימים זה כלום
זה פשוט כלום
זה עובר כל כך מהר
אני לא מקננת ולא מכינה כלום אני לא מסוגלת
אני לא יכולה לעשות את הדברים האלו
ואני יודעת שזו טעות אבל אין לי כוחות
אני מסיימת שפעת ואני כל כך מותשת ועייפה
יש לי חשק אדיר
לכבס לו את הבגדים ולהכין את הארון
אבל אני מחכה
הכל יכול לחכות לעוד כמה ימים
קודם נעבור את החתונה של אחותי
אחר כך סבתא שלי תעבור לבית האבות
ואז נוכל להעביר ארגזים מהבית לבית של ההורים שלי
שיאכלס אותנו לבינתיים
ואז אני אתחיל לכבס ולהכין ולעשות.
 
אלא אם כ-ר-ג-י-ל התוכניות שלי ישתנו
אבל לא מטריד אותי הן תמיד מבוססות על שינוי
כבר אמרתי שהדבר היחיד שחסר לי זו הסבלנות???
 
מישהו יודע איפה קונים סבלנות???
אני צריכה מיכל שלם.
אני אשלם במזומן
תודה.
נכתב על ידי lulinka , 7/10/2009 00:13   בקטגוריות לקראת לידה, IUGR, אימהות, אלוהים, אמא, אני עצמי ואנוכי, הורות, הריון, הריון בסיכון גבוה, הריון לאחר אובדן, חיים, חלומות, ניתוח קיסרי, צמיחה אישית, קבלה עצמית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  lulinka

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , פילוסופיית חיים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlulinka אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lulinka ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)