החיים

ילדה שלא ידעה מזה אהבה, מזה שמחה, מזה לדעת, מזה להרגיש שייכת להרגיש שמישהו אוהב אותך. . .

איך הגענו למצב של כזאת שפלות...

ילדה שלא ידעה מה רוצים ממנה, מה היא עשתה רע שהחיים מתאכזרים אלייה, אם היא היתנהגה לא יפה? אם ההורים שלה כועסים עלייה? אי אפשר לדעת מה עבר על הילדה עם הפנים התמימות המבט העצוב והעיינים שכ"כ רוצות להרגיש שייכות.

ילדה שלא ידע אם היא טעתה היא לא ידעה שאמא שלה והסבא שלה הולכים להיתעלל בה עד מוות.

ילדה שבא לך לחבק אותה עד דמעות, בא לך להרגיש אותה ולדעת אותה.

ילדה קטנה שידעה כ"כ הרבה סבל כ"כ הרבה שנאה מרגישה לבד בעולם ואף אחד לא מבין אותה.

אף אחד לא מנסה לעזור והיא זועקת לעזרה ואף אחד לא שומע, כל העולם סוגר אוזניים כל העולם חושב רק על עצמו ולא על כמה מאות אלפי עשרות אלפים ויותר ילדים שבכל יום עוברים היתעללות מאיימים עליהם מרביצים להם  קושרים אותם אונסים אותם רוצחים אותם ורק אחרי שכל העולם מבין שנירצח מישהו חושב על זה אומר אולי אני ישנה היום משהו אולי אני יתחיל לשים לב יותר לדברים אולי השכן שלי מתעלל בילדים שלו אולי הגיע הזמן לדווח..? כל השאלות האלה נשאלות אחרי שמשהו רע קורה.

אנשים מחכים עד שיקרו דברים מזעזעים.

אף אחד לא חושב על זה שבכל שנייה ילד חווה היתעללות נפשית או פיזית והוא קטן מידי בשביל לדעת את זה או חושב שככה מראים האהבה, במכות, באונס ובכל מיני דברים לא מהעולם הזה.

אז אני פונה לכל אחד ואחד, במיוחד לעוד אלה שלא מבוגרים לאלה שאולי עברו חוויה כזאת ותקשיבו זה הזמן לדווח ולהבין שיש לנו כח ויש לנו השפעה על אנשים על החיים ואנחנו מסוגלים לעשות הכל רק אם נרצה.