אהה כן רציתי להגיד לכם, הייתה טעות [כנראה ממש הושפעתי מהסיפור של שני] וקראתי לדמות הראשית אמילי, ובעצם זה מישל.. אתם יכולים לראות בפרק הראשון.. אז סליחה על הטעות חחח (:
תהנו D:
שניה אחר כך צלצל הטלפון. אנה קמה לאט כדי לענות
"הלו?" אמרה בקול חלוש ורועד
"כן..זאת אנה קליין.. כן.. אחות של מיכל לבור נכון.. הם מה? שלושתם?? והגיעו לישראל?? בבית חולים.. ומה שלומם??"
הקשבתי לשיחה בעצבנות, מתה לדעת כבר פרטים
"כן.. תודה רבה לך" אמרה אנה בקול ידידותי
"הם בסדר!! הם בסדר!! מישלי הם בסדר!!" צעקה אנה
"אמרתי לך.. נכון אמרתי לך?!" הצטברו לי דמעות אושר בעיניים
"המטוס התרסק אבל הספיקו לחלק להם מצנחים,הם נפגעו קלות ועכשיו הם בבית חולים בישראל"
"אני כלכך מאושרת אנה" אמרתי וקפצתי עליה בחיבוק
פייר ירד למטה אחרי ששמע את כל הצעקות
"מה קרה?" שאל בתמימות
"קרה שהכל מצוין. הכל מעולה." עניתי ישר ואנה צחקה
התקרבתי לפייר וחיבקתי אותו חזק,אני כלכך שמחה שהוא כאן לצידי עכשיו
פייר חיבק אותי בחזרה והחיבוק שלו היה חם ואוהב
אנה עלתה למעלה ועשתה לי סימן שאני יכולה לספר לו
הלכנו לשבת על הספה, עדיין מחובקים וסיפרתי לו את הסיפור המאוד מאוד ארוך הזה
"וואו.. הם ממש ניצלו בנס הא?? יש להם מזל" סיכם פייר
"כן..אלוהים שומר עליהם" חייכתי
"נכון" הרהר פייר וראיתי שהוא בוהה בי
"מה..?" אמרתי בביישנות
"את פשוט כלכך יפה"
"מה יפה?? בטח העיניים שלי ממש אדומות כי בכיתי"
"זה לא משנה..את תמיד יפה, קבענו את זה כבר לא ??"
"אתה קבעת"
"אז זה אומר שזה נכון"
"אם אתה אומר..." צחקתי
Is everybody going crazy
שמעתי את הצלצול המוכר של פייר
יש לאנשים משו אם להפריע לנו באמצע עם טלפונים הא ??" צחק פייר
"הלו..? אבל אני עם מישל.. בסדר נבוא" אמר וניתק את הטלפון
"רוצה לבוא לחזרה..?" שאל אותי פייר עם חיוך מתוק
"יאללה.. אני רק יגיד לדודה שלי.." אמרתי ונתתי לו נשיקה
"אנה הלכתי לחזרות של פייר!" צעקתי ללמעלה
"אוקיי, תהני!" צעקה אנה בחזרה ויצאנו יד ביד
"היי כולם" אמרתי כשהגענו לחדר חזרות עדיין עם הידיים שלנו אחת בתוך השנייה.
אני מרגישה ממש בבית פה, בחדר חזרות, עם סימפל עם כולם
"היי" אמרו כולם במקהלה והתחלנו לצחוק
לאפחד מהבנים לא היה ממש כוח להתחיל את החזרה עדיין אז ישבנו ודיברנו.
לאט לאט נהיה שקט ושמנו לב שג'ף הלך הצידה לדבר בטלפון
היה ברור שכולם ציטטו לו אז באתי להגיד משו
"תקשיבו אני לא חושבת ש.."
"שששששששששששששש" אמרו כולם שוב במקהלה ושוב צחקנו
הם מתכננים את זה או משו?!
אז שתקתי ...
"מה..? עכשיו? אני לא יכול לבוא.. כן גם אני רוצה.. ברור שאני רוצה.. את יודעת שכן.." שמענו את ג'ף מתחנף בקול מתוק כלכך שרציתי להקיא
"אז אני ידבר איתך.. גמאני אוהב או.." אמר ג'ף אבל פתאום הוא שם לב שכולם היו בשקט מסתכלים עליו ומקשיבים לו
"אני ידבר איתך אחרכך שני טוב?" הוא אמר מהר וניתק בלי לחכות לתשובה
כולם הסתכלו כל אחד לכיוון אחר מהר
מידי פעם פייר נתן לי נשיקות קטנות על הראש, אז הרמתי את הראש ונתתי לו נשיקה
הוא חיבק אותי חזק והמשכנו להתעלם מג'ף
ג'ף התקרב לאט לאט לספות איפה שכולם ישבו ואמר בשקט
"אתם יכולים להתחיל עם השאלות שלכם עכשיו.."
"מיזאת?!"
"איך לא סיפרת לנו??"
"היא כוסית?"
"כמה זמן אתם מכירים??"
נזרקו שאלות באוויר כל שנייה ואי אפשר היה להבין כלום
"אוקי אוקיי אחד אחד !!" צעק ג'ף
"אז.. קוראים לה שני.. והכרתי אותה במסיבה, לפני שבועיים בערך ופשוט התאהבתי. וכן, היא יפה"
אמר ג'ף ובאמת היה אפשר לראות שהוא מאוהב
"אז מתי ניפגוש אותה?" אמר פייר
"אממ.. בקרוב מאוד אני מקווה" צחק ג'ף וראיתי שהוא מסמס משו
"טוב עכשיו שעברנו את זה, אפשר להתחיל עם החזרה כבר??" התעצבן צ'אק
הבנים קמו מפוחדים וכל אחד לקח את מקומו בבמה
הם היו באמצע when I'm gone כשהרגשתי רטט בכיס שלי, הודעה מאנה
"מותק את יכולה לבוא הביתה? ישלך אממ.. אורח"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עדי - פאנקפיק ס"פ