Something went wrong, you are not laughing.
It's not so easy now to get your smile, you gotta be stong to walk these streets and keep from falling, but when you're not, just let yourself cry.
You've been working hard, just trying to pay the rent, tryin' to draw the line between who you are and who you invent but if you throw a stone something's gonna shatter somewhere.
We're all so fragile, we're all so scared..
you say you wanna learn how to live your life without tears, but we've been trying to do that for thousands of years so go on and cry Ophelia, it's the only thing to do sometimes, you know I'm crying too, right there with you. It's alright Ophelia, Everybody cries.
you pray for rain, but you don't want it from a storm. you find a rose and cut your finger on a thorn, so go on and cry Ophelia, It's the only thing to do sometimes. you know I'm crying too, right there with you. It's alright Ophelia, Everybody cries Ophelia.
מתגעגעת, כמו פאקינג תמיד..שונאת את ההתקפי הגעגועים האלה,
הם פשוט מענים.
פעם הייתי מעודדת את עצמי בזה שזה בסדר, הגעגועים הם רק עניין זמני,
שאני הולכת לעבוד ולקרוע את התחת ולטוס אליהם, אליו, ולהרגיע את כל הגעגועים המעצבנים האלה,
ומה אני פאקינג אמורה להגיד לעצמי עכשיו?
נו, מה תגידו לי?
מאוחר מדי. תמיד מאוחר מדי. שונאת שמאוחר מדי.
אני כ"כ מאוכזבת מהמון אנשים, אפילו אני אחת מבין האנשים האלה,
אתם אפילו לא יכולים לדמיין לעצמכם כמו אני מיואשת כרגע. ממש מיואשת.
אני כבר לא יודעת מה לעשות. אין לי כוח לחשוב על מה לעשות.
עוד קצת ומגיע השלב שהמוח כבר לא עובד, ואז אני עושה דברים שאני כ"כ אתחרט עליהם,
מה, אני לא מכירה את זה? אני מכירה את עצמי.
כ"כ מפחדת, מאוכזבת, מיואשת.
לבד.
וכנראה שכן, שוב זה מבחירה.
Every thing's fine, everything's O.K,
everybody loves a full,
EVERYBODY WALKS AWAY.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
