 כינוי:
me, myself and I :P בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
פרק 5- הבגרות בהיסטוריה
“נו.. ראיתי שאת ועומר הסתדרתם מצויין", ענת אמרה לדנה כשכבר היו בחדרה אחרי שנפרדו מהבנים.
“כן. הוא ממש חמוד", דנה ענתה
“אז מה? זה סטוץ או ש..”
“האמת שהוא ממש מוצא חן בעיני. התחברתי אליו ואני נמשכת אליו בצורה מטורפת!"
“אני שמחה בשבילך", ענת אמרה עם חיוך של שפתיה
“טוב אני בכלל לא עייפה. רוצה שנרד להכין פנקייקים?”, דנה שאלה ושתי שניות אח"כ הן היו למטה במטבח, צוחקות אל תוך הלילה.
“אני רואה שעשית כייף חיים, עומר", ינון אמר
“כן, האמת אני ממש שמח ששכנעתי אותך לצאת היום", עומר ענה עם חיוך גאה
“חחח תשתוק"
“אתה לא מבין בכלל. היא מושלמת. בלונדינית כמו שאני אוהב ולא לדבר על זה שהיא כוסית לאללה. אבל כאלה בנות יש המון. בדנה יש דברים שאין בכל אחת. יש לה בטחון עצמי, היא מצחיקה והיא מה שאני מחפש", עומר אמר בטון שינון עוד לא שמע מעולם בקול שלו.
ינון חייך. הוא שמח בשביל עומר, סוף סוף הוא באמת מעריך מישהי. אולי סוף סוף מישהי כבשה אותו. הוא רק קיווה שעומר לא יהפוך אותה לסטוץ ויפגע בה.
“אני שמח שמצאת את מה שחיפשת", ינון אמר ואז הוסיף, “יש לי בשורות טובות. אני בטוח שהחיוך שלך יגדל פי מאה..”
“נו דבר אחי. מה אתה שותק?”, עומר הפציר בו
“דיברתי עם ענת כשאתה היית עסוק בלמזמז את דנה.. היא אמרה שאחרי הבגרות בהיסטוריה היא, דנה ושתי חברות נוסעות לאילת ו.....”
“ו...?”
“הן רוצות שנצטרף..”
“תשבע!”, אמר עומר, לא מאמין
“נשבע" ינון אמר ועומר התחיל לצרוח כמו משוגע.
“אבל אנחנו צריכים להביא עוד 2 בנים...”
“נו מה הבעיה? ניקח את דן וגל"
“סבבה", ינון אמר והם המשיכו ללכת שותקים, כל אחד חושב לעצמו על השבוע שיבוא.
[יום חמישי בצהריים, יומיים לפני הבגרות בהיסטוריה]
“מעולה. אז בואי, אני מחכה לך", ינון אמר וניתק את השיחה.
“מי זו הייתה?”, שאלה גלית אימו של ינון בסקרנות
“ענת.. ידידה טובה שלי. סיפרתי לך עליה, זוכרת?”
“אהה כן. טוב, הנה ההזדמנות שלי לפגוש אותה", גלית אמרה וקרצה לבנה
“היי אמא אבל אל תעשי לי בושות..”
“מה? ינון, אתה מתבייש בי?”, שאלה גלית ונראתה פגועה
“לא אמא, מה פתאום?! אני צוחק. פשוט תשתדלי להיות נחמדה..”
“ברור", היא אמרה עם חיוך מרוצה.
כמה דק' מאוחר יותר נשמעה דפיקה בדלת. ינון ניגש לפתוח אותה וענת עמדה מולו בשיער פזור, מכנס שחור קצר וחולצה צהובה צמודה. היא החזיקה דפדפת, ספר היסטוריה וקלמר.
“תיכנסי", הוא אמר לה ועשה תנועה עם היד.
“חחח אתה כזה חמוד", היא אמרה לו ונכנסה.
“ענת, תכירי זאת אמא שלי- גלית", ינון אמר והצביעה על אימו שהתקרבה אליהם.
גלית ניגבה את ידיה במגבת שנחה על כתפה ולחצה את ידה של ענת. “שמעתי עלייך הרבה", היא אמרה בחיוך.
“ואני, לצערי לא הרבה", ענת אמרה
“טוב נו, אני מניחה שינון לא צריך להרבות לדבר על אמא שלו", היא אמרה וצחקה.
“טוב ענת בואי נעלה למעלה", ינון אמר
“בלי שטויות", גלית אמרה לו והוא גלגל עיניים.
“אמרתי לה לא לעשות לי בושות" הוא אמר לענת בעוד עולים במדרגות.
“זה בסדר. היא ממש חמודה..” ענת אמרה וחייכה אליו את החיוך המתוק שלה.
“אז, מה כבר הספקת ללמוד?”, ינון שאל את ענת כשה יושבים על המיטה בחדרו.
“אממ לא הרבה, אבל חשבתי להתחיל בעליות לארץ ישראל", ענת אמרה והם התחילו ללמוד.
לינון היה קשה להתרכז בחומר. ענת קראה מהספר והוא לא יכול היה להפסיק להסתכל עליה. הוא שקע בתוך עיניה ובכלל לא שמע מה היא אומרת.
“טוב. בוא נסכם..”, ענת אמרה והרימה את מבטה מהספר אל ינון.
“ינון?! הכל בסדר?”, ענת שאלה כשהוא לא הגיב
“מה? אה כן... מה אמרת?”
“ינון, מה קורה איתך בזמן האחרון? אתה בטוח שהכל בסדר?”
“כן. אני פשוט קצת עייף זה הכל", הוא שיקר לה.
[יום ראשון 11:00 בבוקר]
“איך הלך לך?”, ינון שאל כששניהם יצאו מהכיתה
“ממש טוב.” ענת אמרה והתחילה לרוץ באושר לכיוון שער היציאה מבית הספר. ינון רץ אחריה ועצר לידה בשער. הוא שם את ידו על המותן מחכה שתכניס את ידה בשלו, בדיוק כמו ביום האחרון של בית הספר. היא עשתה זאת והם פסעו יד ביד לעבר תחנת האוטובוס.
כעבור כמה דקות עצר בתחנה אוטובוס וממנו ירדו עומר, גל ודן.
“טוב, כולם פה?”, עומר שאל מחפש את דנה ברקע.
“לא, אנחנו מחכים לדנה, הילה ורותם..”, ענת ענתה. בדיוק כשהיא סיימה את המשפט הם ראו את הבנות יוצאות משער בית הספר. דנה, שראתה את עומר זרקה את התיקים על הרצפה ורצה אליו. הוא חיבק אותה, הרים אותה באוויר ונשק לה.
“התגעגעתי אלייך יפה שלי" הוא אמר לה
“גמאני", היא ענתה. “תעזור לי עם התיקים?” היא שאלה עם פרצוף מסכן חמוד כזה.
“בטח מאמי" הוא אמר. הוא הרים את התיק הגדול שלה כשהוא שמע את שמו.
“עומר? זה אתה?”
הוא הרים את מבטו וכשראה אותה התיק נשמט מידיו. בום!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
