Special ;)
|
 כינוי:
me, myself and I :P בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
אני לא מתחרטת... אני שונאת ואוהבת
חודש חדש  ומשום מה כולם מחייכים היום. כל הבנים מאושרים: בר, עודד, תום, ואפילו דור!
רק אני הייתי בפנים שבוזות היום  .
וכל פעם שניסיתי לשבת ברגליים שלובות נזכרתי וכאבה לי כל-כך הרגל. אבל אני לא מתחרטת שחתכתי את עצמי.
אני לא מתחרטת כי אני עדיין מרגישה חרא ואף אחד לא רואה. ולאף אחד לא אכפת מספיק.
אני זועקת בתוכי לתשומת לב כבר הרבה זמן, ואף אחד לא יודע. פעם חשבתי שזה פתטי וזה כל-כך לא.
זאת הרגשה שאי-אפשר להבין עד שחווים אותה. ואני לא מסוגלת לחיות איתה יותר. נכון, החיים קשים. אבל מאמי, הם הרבה יותר קלים כשיש לך הורים אוהבים, הרבה חברים נכונים ומלא אנשים שמעריצים אותך מסביב. לא לדבר על הכשרון המדהים שיש לך. אז אל תתחילי לדבר איתי על חיים קשים. אה, שכחתי את העובדה שפאק- יש לך חבר שאוהב אותך! שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך.
אז לא, לי אין את כל אלה. וזה מה שגורם לי להרגיש שאף אחד לא אוהב אותי. תקראו לי פתטית, צומי, מה שתרצו. ואולי זה נכון אבל ככה אני מרגישה באמת, אחרי שהורדתי את המסכה והפוזה של הבחורה שיכולה להתגבר על הכל, החזקה, כבר איננה.
בגלל זה אני לא מתחרטת. אני רוצה שתשימו לב, אני רוצה שיהיה לכם אכפת. שתאהבו אותי, שתגרמו לי לחשוב שאני שווה משהו. כי אני הפסקתי להאמין בזה.
כמה פעמים אפשר לקום ולעמוד אחרי שנופלים, אחרי שמישהו שם לך רגל שוב ושוב. הוא עוזר לך לקום, מושיט את ידו ומושך אותך, גורם לך לחשוב שהוא טוב אלייך, שאכפת לו, שהוא לא התכוון. ואז, כשיש לך חיוך על הפרצוף, כי סוף סוף מישהו אוהב אותך, אכפת לו, את יכולה לדבר איתו, ואז הוא דוחף אותך עם כל הכוח וצוחק לך בפנים. 
אני שונאת אותך כי אני אוהבת אוך כל-כך וזה לא מגיע לך בשיט!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
