Special ;)
|
 כינוי:
me, myself and I :P בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
ככה אני רוצה שיאהבו אותי.. | בנים הם סמרטוט!
אוף טולי אני לא יכולה יותר. לא יכולה ללכת לבצפר ולראות אותם ביחד. אני משתדלת לעצור את עצמי ולא ספר לך. לנסות ולחשוב על דברים אחרים אבל זה כואב לי. והלב שלי כבר בוכה בנקודה הזאת. הוא לא יכול יותר.
לא רק לראות אותו יושב עם הפוסטמה הזאת אלא גם לראות אותו כותב במסן את המשפטים האלה:
"חיים שליייאת הדבר שאני הכי אוהב בעולם!!! 3>>"
וזה גורם לי לחשוב שאני לא שווה את זה, שאולי כל המאמץ והטרחה שלי להיות בנאדם עם ערכים, עם לב טוב, עם אישיות שצריך להעריך לא שווים כלום. כי עובדה שהתאמצתי מאוד לגרום לו לאהוב אותי, לגרום לנו להצליח. ובסוף, הוא סיים את זה כמו ילד קטן וחזר אליה- זו שפגעה בו כל-כך הרבה פעמים. אחרי שהוא סוף-סוף הצליח לחבוש את הלב שלו ולאחות את הפצעים הוא מרשה לה להיכנס לשם שוב והרוס אותו, למה?!
אב כנראה שזה הגורל שצוחק עלינו, כי גם סתיו היה כזה. אפשר להגיד שפגעתי בו מאה פעם. אבל הוא חזר. בכל פעם. אז כנראה שלבנים אין כל-כך הרבה גאווה. כנראה שבנים הם סמרטוט. אני רק מצביעה על העובדות- ואתם גורמים לעצמכם להיראות ככה.
אז אתה יודע מה?! הייתי רוצה שיאהבו אותי ככה. אבל אני רוצה שלגבר שלי יהיה כבוד והוא יעמוד על שלו ולא יהיה סמרטוט!
יפה! הצלחתי לסיים את הוסט הזה בצורה אופטימית 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
