Special ;)
|
 כינוי:
me, myself and I :P בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2010
הדרך של חיינו
איך כל-כך הרבה דברים קטנים מפריעים לי?
ואני פשוט רוצה לדעת קצת, אפילו רק לדעת שבאמת יש תוכנית כלשהי, שאני לא מגששת באפלה. שלכל דבר יש מטרה וסיבה. שאני הולכת בכיוון הנכון ואינני טועה.
האם יש כמה דרכים שבהן אוכל ללכת? או שבאמת הכל כתוב מראש ויש רק דרך אחת שמתאימה לרגליים שלי?
אני בטוחה שזה ככה. אחרת, הכל היה חסר משמעות. אם גורלנו היה בידינו מי היה מבטיח שאנחנו עושים דברים נכון?
מי היה מבטיח שחיינו מתנהלים כמו שהם אמורים ושאנחנו לא מהמרים על הכל בכל יום מחדש?
אני מאמינה שיש תוכנית, שיש דרך אחת בשבילי, וכשרגליי לא מתאימות אני מבינה שטעיתי וסטיתי מן הדרך שנועדה רק בשבילי. אני אוהבת לחשוב כך. ומדי פעם, דרכינו מצטלבת עם זו של אחר. ידיד ורע נפש או אהוב ואיש לחיים. אני מאמינה שכאשר יבוא היום ואני אתחתן, דרכי תראה אחרת. היא תוכפל ושני זוגות רגליים יצעדו בה יחדיו.
איך אפשר להאמין שזה לא כך?
והלוואי שהחלק הבא של הדרך היה גלוי ולא מכוסה. או שמא אלה הן עיניי שמכוסות והדרך כבר ידועה מראש?!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
