 כינוי:
me, myself and I :P בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
What's happening to me?
שיר שכתבתי קיץ קודם אני חושבת...
Would you tell me
your secret
would you explain
why
How do you do it?
How do you make me
fly?
What's happening to
me
when I'm talking to
you
when I see you
when I'm laughing
from you
when you're smiling
at me
what happens?
I've had my days
And I have known
love
But I can't explain
it
What is it you
have?
I can't stop
thinking of you
from when we last
spoke
there is something
there
I can feel it
what's happening to
me..
| |
רק תפילה אשא, הו אלי אלי
שתשמור עליו, בכל אשר יילך
כי אה יודע שהוא חשוב לי יותר מעצמי
שמשום מה אני עדיין אוהבת אותו כל-כך
גם אחרי כל מה שקרה ואחרי כל הזמן הזה
האהבה שלי היא אמיתית ולא רגש חולף, אלא רצון עז שהוא יהיה מאושר, מתוך דאגה עמוקה לרגשותיו ואישיותו שהקסימה אותי.
אלוהים שמור עליו והרחיקו מצרה
כי שנינו יודעים איך הוא נוטה להסתבך
ואתה, כמוני, יודע כמה פוטנציאל טמון בו ורק מחכה לפרוץ החוצה,
אם רק יהיה מי שיאמין בו
ואני מאמינה בו.
ובכל זאת, ולמרות הכל, אני מפקידה אותו בידך כי אני לא עשיתי את מלאכתי כמות שהייתי אמורה,
פישלתי, אם פשוט לומר זאת כך
ועכשיו, גורלו בידך -שמור עליו.
גם אם תיאלץ לקחת את תפקידי מידי, ורק שיראך ויאמין - כך יהיה.
ואני מחכה, עומד מהצד ומסכלת, מחכה לראות את ילדי שיגדל.
רק שמור עליו,
זוהי תפילתי לי אליך.
|
נכתב על ידי
me, myself and I :P
,
7/6/2009 20:36
בקטגוריות אלוהים, בדידות, בלבול, ערכים, אהבה ויחסים, אופטימי, בית ספר, סיפרותי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
חלום ומציאות- לתחרות
כולנו שמענו את הילד הקטן שאומר "כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות אסטרונאוט" או אפיו משהו פחות שאפתני כמו "אני רוצה להיות ציירת". גם לי היה חלום כזה כשהייתי קטנה, אני אפילו זוכרת היום הזה; הייתי בכיתה ב' והביאו לכיתה סופרת שתקריא לנו ספר שכתבה. הסתכלתי עליה בשתי עיניים גדולות ולב מלא הערצה והחלטתי שאני אהיה סופרת.
הזמן עבר ועזבתי את הכתיבה. אני טובה בזה, אני אוהבת לכתוב ואני מניחה שהדימיון שלי מספיק פורה, אך זה לא היה בנשמה שלי יותר.
ואז אתה הגעת.
אני זוכרת את השיר הראשון שכתבתי- עליך. ורבים מהשאר, גם שנים אחר-כך נכתבו עליך. אתה היית ההשראה שלי, החיית את הנשמה שלי והבאת פרי לכשרון הכתיבה שלי. אך למרות כל אלה, כתיבה כבר לא הייתה החלום שלי, אפילו לא להיות משוררת.
החלום שלי היה להיות איתך. שום דבר לא היה חשוב, הכל היה חסר משמעות ברגעים בהם לא הייתי איתך. חבל שלא אמרתי לך את זה. חבל שלא הבנת שאתה החלום שלי, לפני שהפנת את גבך והלכת.
רוב החלומות והשאיפות שלנו תלויים בנו; בכוח הרצון שלנו וביכולת ההגשמה העצמית.
אם שוב יהיה משהו כזה שיהיה בנשמתי אני לא אעצור עד שאגשים אותו,
כי רק אנחנו יכולים לעצור את עצמנו מלהגשים את החלומות שלנו.
אל תדחקו את החלום שלכם לפינה בתירוץ כי הוא שייך לילד הקטן שפעם הייתי, תתחברו לילד הקטן שבכם ותגשימו את החלום שלכם.
נכתב לתחרות:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=450140&blogcode=10910208
|
נכתב על ידי
me, myself and I :P
,
2/6/2009 22:21
בקטגוריות אכזבה, בדידות, בלבול, כייף, מעבר, שירים שכתבתי, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
