 כינוי:
me, myself and I :P בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
זונה
אני מרגישה כמו זונה!
ואני כל-כך מטומטמת ואני שונאת את עצמי כרגע.
ודווקא איתו שהוא גורם לי להרגיש טוב עם עצמי- בגלל זה ואני שונאת אותך על זה.
הלוואי והייתי יכולה לחזור לזמן לפני שבועיים-שלושה שלא דיברנו, שעשיתי לו פרצופים והתעלמתי ממנו.
אני פשוט לא יכולה לשלוט בעצמי וזה מכעיס אותי כל-כך.
משהו כל-כך טוב מחכה לי בפינה ואני מוותרת עליו בגלל שטויות- כמו עם דור.
וזה כל-כך טיפשי- איך? איך מפסיקים? איך משנים את זה?
הלוואי והייתי יכולה לחזור לתמימות- כשלא ידעתי כלום וכשלא רציתי יותר משהוא יהיה שם.
|
נכתב על ידי
me, myself and I :P
,
12/8/2009 00:34
בקטגוריות אכזבה, בלבול, האהבה הישנה, כעס, עצבנית!!!!!!!!!!!!!, תקופות, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
תקופות, אהבה וגיל ההתבגרות
תקופות שהורגות אותי.
הקיץ הזה היה אמור להיות קליל וזורם ובמקום זה הוא מעייף ומתיש.
סוף סוף נגמר המחנה קיץ ונגמרו השבועות העמוסים של הקייטנות. נהניתי בחלקן אבל זה היה יותר מדי ועמוס מדי.
ואני מרגישה שאני צריכה משהו עמוק יותר ומשהו זורם יותר ושיהיה לי פשוט כייף.
וגיליתי שאין הרבה אנשים שאני באמת אוהבת ובאמת נהנית מחברתם, אנשים שאני
יודעת שמאוד אוהבים אותי ומעריכים אותי רק על עצם היותי ואיכשהו זה שבר לי
עוד חתיכה קטנה מהלב.
אני רואה אנשים מסביב- מאוהבים, מחובקים, מתנשקים, חברות טובות שמדברות
וצוחקות, חבורות של נערים ונערות שמבלים ויוצאים יחד ויש להם חוויות ועבר
משותף ואני מקנאה ואני גם רוצה ואין.
אני מאמינה שהכל יהיה טוב ושכל מה שאני צריכה אני אקבל. אף פעם לא הרגשתי
שיש מישהו מסויים שאני יכולה באמת להינות איתו או איתה והם תמיד שם בשבילי.
האמת, יש לי כמה - ענבלי- החברה הכי טובה שלי כבר יותר מ-10 שנים, וטולי שלא מזמן הצטרפה למעגל חברותיי המצומצם.
אבל בנות אל תעלבו אני מדברת על משהו אחר שחסר לי.
ואהבה- גם לך אני אצטרך לחכות, רק הלוואי שלא הייתי סגורה וחסרת רגש
ואחר-כך נסערת ורגשית מדי, מאוהבת חסרת תקנה שהרגשות באים לה מהר ונעלמים
באותה מהירות ושליבה קופץ למראה מישהו שחייך אליה.
גיל ההתבגרות מוזר וחצוף. הלוואי שנעבור אותו כבר ונרגיש איכשהו נורמלי עם עצמנו.
אבל אני גם יודעת שאני אתגעגע אליו. ואני תמיד חושבת לעצמי שהאהבה בגיל הנעורים היא היפה מכולן.
לשכב מחובקים על הדשא מתחת לכוכבים, שיחות טלפון מתוקות מדי שנמשכות אל
תוך הלילה, הפרפרים בבטן והלב שדוהר בכל פעם שעינייך מונחות אפילו על
תמונה שלו, הזכרונות שמציפים את מוחך כשעולה שמו, החלומות המוזרים שאת
חולמת עליו והרצון התמידי להיות לידו אף רק לשנייה.
דברים שמשום מה לא נראה לי קרוים אחרי גיל 20 כשאנחנו כבר בוגרים וכבר
נעלמו ההורמונים הטיפשיים שגורמים לסערת הרגשות ואנחנו מתביישים לחשוף את
עצמנו האמייתיים, אפיו בפני אהובנו ולהצטייר מטופשים או ילדותיים.
אהבה- למה היא כל-כך מסובכת ופשוטה?!
|
נכתב על ידי
me, myself and I :P
,
7/8/2009 19:39
בקטגוריות אכזבה, בדידות, בלבול, תקופות, קיץ, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
פרפרים בלב
הרגשה מזורה של תקווה וציפייה וחוסר כוח ויכולת.
אף פעם לא הייתה לי ההרגשה הזאת. זה מין פרפרים אבל לא בבטן, בלב.
ואני ממשיכה להתפלל שהכל פשוט יהיה בסדר ושהדברים יפלו למקומם.
שהחופש הזה יהיה הכי טוב שאפשר, שאני אפיק ממנו את המירב. שאני אספיק ללמוד, לעבוד, לבלות, להשלים עבודות ולפתח את עצמי.
אני מרגישה שמשהו גדול עומד לקרות. ומשום מה זה מעציב אותי, כי אני לא יודעת מה זה.
יש לי מצב-רוח נורא לאחרונה, מאז דיברתי איתו ואני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי.
אלוהים או שתיקח את המחשבות עליו ממני או שתיתן לי אותו כי זה משגע אותי, ואני כל הזמן עצובה.
הלוואי שהכל פשוט יהיה נורמלי.
וגם צריך להתחיל ללמוד נהיגה :S
|
נכתב על ידי
me, myself and I :P
,
26/6/2009 22:49
בקטגוריות אכזבה, אלוהים, בלבול, חברים!, כייף, קיץ, תקופות, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה, פסימי, שחרור קיטור, בית ספר
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
