 כינוי:
me, myself and I :P בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 חזרה לשגרה
אז מחר בצפר.. אמנם רק 3 שעות של יום מרוכז בביולוגיה, אבל גם זה משהו.
היום עבדנו, או יותר נכון עבדתי, קשה לקראת בת המצווה של אחותי שבעוד יומיים. עיצבתי לה 2 לוחות עם תמונות שלה שנשים בתצוגה, אמא הכינה כדורי שוקולד ועשה לי שעווה, כתבתי לה ברכה מושקעת ומהלב והתאמנתי על השיר שאמא ביקשה שאני אשיר במסגרת הטקס.
היה קשה אבל שווה- סוף סוף יום שבת שלא בוזבז ואפילו נוצל לטובה.
ואני חייבת לציין שאין מה לראות בשעות האלה בטלוויזיה 
בכל אופן, איכשהו מחר נחזור, או ננסה לחזור, לשגרה- בצפר, גם אם לקצת שעות, ואנשים. אוי טולי מהממת שלי איך אני מתגעגעת אלייך ושיחות הדביליות והלא-חשובות שלנו על בנים ולמסקנות המטומטמות שאנחנו מסיקות מעצמנו. כייף כל-כך לבוא אלייך יום אחרי ולומר שטעיתי ולדעת שלא אכפת לך שאני מטומטמת כי את אוהבת אותי! 
ותום- אני מקווה שהוא יגיע מחר לבפר כי כבר שבוע הוא אומר שהוא רוצה לדבר ושזה לא לטלפון ולמסן- אז אולי תבוא לבצפר?!
אני מתגעגעת אליו בכל מקרה- התנין האהוב והקטן שלי!! גם אם הוא ינסה לרוח אותי אני אוהב אותו, לא יודעת למה.
טולי את חושבת שיש בי יותר מדי אהבה לאנשים שלא מגיע להם?! כי לי נראה.. אבל לא אכפת לי כי אני אוהבת לאהוב 3>
טוב חפרתי.. לילה טוב אהובים!
| |
חלום ומציאות- לתחרות
כולנו שמענו את הילד הקטן שאומר "כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות אסטרונאוט" או אפיו משהו פחות שאפתני כמו "אני רוצה להיות ציירת". גם לי היה חלום כזה כשהייתי קטנה, אני אפילו זוכרת היום הזה; הייתי בכיתה ב' והביאו לכיתה סופרת שתקריא לנו ספר שכתבה. הסתכלתי עליה בשתי עיניים גדולות ולב מלא הערצה והחלטתי שאני אהיה סופרת.
הזמן עבר ועזבתי את הכתיבה. אני טובה בזה, אני אוהבת לכתוב ואני מניחה שהדימיון שלי מספיק פורה, אך זה לא היה בנשמה שלי יותר.
ואז אתה הגעת.
אני זוכרת את השיר הראשון שכתבתי- עליך. ורבים מהשאר, גם שנים אחר-כך נכתבו עליך. אתה היית ההשראה שלי, החיית את הנשמה שלי והבאת פרי לכשרון הכתיבה שלי. אך למרות כל אלה, כתיבה כבר לא הייתה החלום שלי, אפילו לא להיות משוררת.
החלום שלי היה להיות איתך. שום דבר לא היה חשוב, הכל היה חסר משמעות ברגעים בהם לא הייתי איתך. חבל שלא אמרתי לך את זה. חבל שלא הבנת שאתה החלום שלי, לפני שהפנת את גבך והלכת.
רוב החלומות והשאיפות שלנו תלויים בנו; בכוח הרצון שלנו וביכולת ההגשמה העצמית.
אם שוב יהיה משהו כזה שיהיה בנשמתי אני לא אעצור עד שאגשים אותו,
כי רק אנחנו יכולים לעצור את עצמנו מלהגשים את החלומות שלנו.
אל תדחקו את החלום שלכם לפינה בתירוץ כי הוא שייך לילד הקטן שפעם הייתי, תתחברו לילד הקטן שבכם ותגשימו את החלום שלכם.
נכתב לתחרות:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=450140&blogcode=10910208
|
נכתב על ידי
me, myself and I :P
,
2/6/2009 22:21
בקטגוריות אכזבה, בדידות, בלבול, כייף, מעבר, שירים שכתבתי, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
 מישהו חשוב..
הוא ממש שונא אותי. הוא לא סובל אותי. הוא מתעלם, הוא מתרחק. מה לא?!
וחשבתי שאני בסדר. וחשבתי שהוא לא נעלב. ומי שנעלב לא שומר את זה כזאת תקופה.
ובכלל- אם הוא נעלב זה אומר שאכפת לו, מה שלא נראלי.
למה לי אכפת בכלל?
אין לי חיים אם אני ממשיכה לחשוב עליו.. "כנראה שיש בי משהו שאוהב אותך"
כנראה באמת.. אווווףףף!!
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
