 כינוי:
me, myself and I :P בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הדרך של חיינו
איך כל-כך הרבה דברים קטנים מפריעים לי?
ואני פשוט רוצה לדעת קצת, אפילו רק לדעת שבאמת יש תוכנית כלשהי, שאני לא מגששת באפלה. שלכל דבר יש מטרה וסיבה. שאני הולכת בכיוון הנכון ואינני טועה.
האם יש כמה דרכים שבהן אוכל ללכת? או שבאמת הכל כתוב מראש ויש רק דרך אחת שמתאימה לרגליים שלי?
אני בטוחה שזה ככה. אחרת, הכל היה חסר משמעות. אם גורלנו היה בידינו מי היה מבטיח שאנחנו עושים דברים נכון?
מי היה מבטיח שחיינו מתנהלים כמו שהם אמורים ושאנחנו לא מהמרים על הכל בכל יום מחדש?
אני מאמינה שיש תוכנית, שיש דרך אחת בשבילי, וכשרגליי לא מתאימות אני מבינה שטעיתי וסטיתי מן הדרך שנועדה רק בשבילי. אני אוהבת לחשוב כך. ומדי פעם, דרכינו מצטלבת עם זו של אחר. ידיד ורע נפש או אהוב ואיש לחיים. אני מאמינה שכאשר יבוא היום ואני אתחתן, דרכי תראה אחרת. היא תוכפל ושני זוגות רגליים יצעדו בה יחדיו.
איך אפשר להאמין שזה לא כך?
והלוואי שהחלק הבא של הדרך היה גלוי ולא מכוסה. או שמא אלה הן עיניי שמכוסות והדרך כבר ידועה מראש?!
| |
 שבוע קייטנה, ומשולש אהבה עם שני אחים
היה שבוע כזה מוזר, אבל בהחלט אחד הטובים בחיי.
הייתי מדריכה בקייטנה לילדים בכיתות ה'-ו', יחד עם כל החברים הכי טובים שלי.
נהניתי מכל רגע והתברכתי הרבה יותר ממה שחשבתי.
את רוב הזמן ביליתי עם סיי, אח של דויד. כל-כך התגעגעתי אליו. אנחנו חברים טובים אבל הרבה זמן לא התראינו.
שמחתי לגלות השבוע שיש לנו קשר מיוחד. יש לנו היסטוריה ואנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני.
מצד שני, זה הזכיר לי את התקופה בה הוא מצא חן בעיניי. שלא תבינו, הוא בנאדם מדהים. הוא פשוט כל-כך טוב ואוהב. יש לו לב רחב והוא יודע מי הוא. הוא מודע לסביבה והוא תמיד מוכן ורוצה לעזור. הוא גם נראה טוב ומקסים ובאמת אי אפשר לתאר בכלל כמה אני אוהבת אותו.
יצא לי לחשוב על כל זה המון השבוע.
הגעתי למסקנה שאני שמחה על איך שהדברים קרו. תמיד ידעתי שיש לי איזה קשר מיוחד איתו ואני שמחה שפיתחנו חברות טובה. בעיקר שאני יודעת שיש סיכוי גדול שהחיים שלנו שזורים זה בזה. חח זה מצחיק, הוא אמר השבוע, אחרי שהשפרצתי עליו בבריכה, "כשתפגשי את אשתי היא בטח לא תשמח שעשית את זה".
חשוב לציין שאין לו חברה, אבל הוא כבר בן 22 וחצי והוא מאלה שמתחתנים מהר כי הם יודעים בדיוק מי הם ומה הם צריכים ורוצים.
זה הראה לי שהוא גם מודע לגורל הזה שיש לנו.
הוא גם "לעג" לקשר שלי עם אחיו כמה פעמים. בצחוק, מנסה לרמוז שהוא יודע יותר ממה שנראה לי.
אני פשוט מודה לאלוהים שהוא נמצא בחיי. באמת שיש לי הרבה מה ללמוד ממנו, וגם להינות מחברתו.
ובנוסף דיברתי עם דויד כמה פעמים השבוע ואני מתחילה לחבב אותו יותר ויותר, משום מה. 
| |
אהבה
"השבעתי אתכם בנות ירושלים מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ" שיר השירים ח' פסוק 4
Daughters of jerusalem, I charge you: Do not arouse or awaken love until it so desires" song of songs 8:4"
זה כבר כמה זמן שאני מחפשת אותו ומנסה לעורר אותו לשיחות ולא הבנתי למה הוא אדיש, בשונה מאיך שהוא התנהג לידי לפני שבועיים.
כנראה שאני לא אמורה לדחוק בו, הזמן יעשה את שלו, אם ירצה.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
