לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Special ;)



Avatarכינוי:  me, myself and I :P

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מילים של אהבה


הוא לא אמר שהוא אוהב, אבל הוא לא היה צריך. לשמוע אותו מדבר עליי, עלינו, במשך 5 דקות היה מספיק בהחלט. הוא פאום אמר כל מה שהוא מרגיש, למרות שהוא אף פעם לא נפתח ברמה שקרובה לזאת. הוא אמר כמה הוא מעריך אותי וסיפר כמה אני נותנת לו תקווה ועידוד. הוא אמר שהוא מעוניין בקשר, שהוא היה רוצה להתחיל עכשיו אבל הוא לא יכולה להשקיע את הזמן שהוא רוצה בזה, בגלל הצבא. הוא סיפר על הקשר הקודם שלו שהוא הבין כמעט מההתחלה שלא יילך, ואיך איתי, בדיוק להיפך, ככל שהוא מכיר אותי הוא יותר ויותר רואה את זה ממשיך בעתיד ומתפתח. הוא אמר שהוא יכול לראות אותי כאשתו, כאם ילדיו.

הייתי בשוק והתגובה שלי הייתה "אני עוד שנייה בוכה". אני מקווה שהוא הבין כמה היה חשוב לי לשמוע אומר את הדברים האלה, וכמה ריגש אותי ונגע בי שהוא מדבר ככה.

איציק אומר שהוא מאוהב. אני לא פחות מזה, בטוח.

 

ואני מתה לראות אותו כבר, ואני יודעת שגם הוא רוצה. סוכות מתקרב, סוף סוף הוא יוצא סבבי

נכתב על ידי me, myself and I :P , 15/9/2010 11:41   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהבה קטנה, אולי זה סוף סוף יתחיל


אני מנסה לא להתרגש יותר מדי כי דברים כאלה איכזבו אותי כל-כך הרבה פעמים.
אבל קשה שלא. אחרי חצי שנה שאנחנו בקשר של דיבורים נטו, ולא הרבה מפגשים, הוא קיבל רגילה.
עד עכשיו כל פעם שנפגשנו הייתה עם חברים. הרבה פעמים הרגשתי שאני עושה מעל ומעבר כדי לראות אותו ושזה בכלל לא מזיז לו.
בהתחלה הייתי חושבת שאולי הוא מדבר איתי מרחמים או שפשוט לא נעים לו להפסיק.
הוא היה מתעלם ממני כשהיינו נפגשים, מדי פעם מסתכל לכיוון שלי אבל לא יותר מזה. לא הבנתי מה קורה איתו.
עם הזמן, וכשהתקרבתי לחברים שלו, פשוט הבנתי שהוא ביישן. הוא כזה. האמת היא שרק לאחרונה באמת הפנמתי את העובדה שהוא מעוניין בי, בנו. שזאת הסיבה שבגללה הוא כל-כך לחוץ מלדבר איתי. וזה מוזר כשזה נאמר על מישהו שיש לו הרבה חברים, שהוא מפקד בצבא.
והוא אמר שאני יפה ושהוא נמשך אליי, ודווקא בגלל זה הוא נזהר כל-כך. הוא פוחד להרוס את זה והוא רוצה שיהיה בינינו משהו עמוק ולא סתם משהו חולף.
ואין לו זמן.
תמיד אנחנו חושבות שזה תירוץ, אבל הוא כזה צנוע ובאמת שאין לו זמן. הוא כל השבוע בצבא, ישן מקסימום 4 שעות בלילה, כל היום על הרגליים עם חיילים בטירונות, שוואלה לא תמיד מעניין אותם מה הוא אומר. והוא כזה מאופק ואכפתי.
הוא קיבל רגילה. חיכיתי לזה חצי שנה.
ושנינו עסוקים. שנינו מתנדבים בהדרכת קייטנות ילדים. אבל השנה, דווקא בשבוע הזה, אנחנו לא הולכים לאותה אחת. וידעתי שהפעם אני לא יכולה לוותר על מה שאני רוצה רק כדי שאני אראה אותו. כי זה צריך להיות חשוב לו גם, ובמילא לא נהיה לבד, ולא נבלה זמן איכות ביחד.
אבל הוא יוצא מחר. ויש לו סופ"ש ארוך שכזה עד יום ראשון- שהקייטנה מתחילה.
כרגע החלטנו לא לקחת את הדברים ברצינות מדי, עד שיתפנה זמן ונרגיש שאנחנו באמת מוכנים. אבל אני אמיצה לאחרונה.
שאלתי אותו אם יש לו תוכניות, והוא אמר שלא. אמרתי לו שחשבתי להיות נועזת ולהזמין אותו לבלות את יום חמישי ביחד. בכל זאת, אני מתגעגעת. לא ראיתי אותו כמעט חודש עכשיו. ולא התכוונתי דייט או משו, סתם לכייף. מקווה שהוא הבין את זה נכון ושהוא יסכים.
הוא אמר שהוא יחשוב על זה ואמרתי לו שיחשוב מה אפשר לעשות.

תחזיקו לי אצבעות :)
נכתב על ידי me, myself and I :P , 13/7/2010 18:33   בקטגוריות חברים!, כייף, קיץ, אהבה ויחסים, אופטימי, צבא  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הדרך של חיינו


איך כל-כך הרבה דברים קטנים מפריעים לי?
ואני פשוט רוצה לדעת קצת, אפילו רק לדעת שבאמת יש תוכנית כלשהי, שאני לא מגששת באפלה. שלכל דבר יש מטרה וסיבה. שאני הולכת בכיוון הנכון ואינני טועה.
האם יש כמה דרכים שבהן אוכל ללכת? או שבאמת הכל כתוב מראש ויש רק דרך אחת שמתאימה לרגליים שלי?
אני בטוחה שזה ככה. אחרת, הכל היה חסר משמעות. אם גורלנו היה בידינו מי היה מבטיח שאנחנו עושים דברים נכון?
מי היה מבטיח שחיינו מתנהלים כמו שהם אמורים ושאנחנו לא מהמרים על הכל בכל יום מחדש?
אני מאמינה שיש תוכנית, שיש דרך אחת בשבילי, וכשרגליי לא מתאימות אני מבינה שטעיתי וסטיתי מן הדרך שנועדה רק בשבילי. אני אוהבת לחשוב כך. ומדי פעם, דרכינו מצטלבת עם זו של אחר. ידיד ורע נפש או אהוב ואיש לחיים. אני מאמינה שכאשר יבוא היום ואני אתחתן, דרכי תראה אחרת. היא תוכפל ושני זוגות רגליים יצעדו בה יחדיו.

איך אפשר להאמין שזה לא כך?
והלוואי שהחלק הבא של הדרך היה גלוי ולא מכוסה. או שמא אלה הן עיניי שמכוסות והדרך כבר ידועה מראש?!
נכתב על ידי me, myself and I :P , 12/7/2010 10:05   בקטגוריות אלוהים, תקופות, אופטימי, תהיות ופילוסופיה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
7,024
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לme, myself and I :P אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על me, myself and I :P ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)