לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


Just break the silence

כינוי:  Running scared

בן: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

פוסט לשעת בין ערביים D:


דיימ זה פאקינג פואטי.. עומר אתה גאון

לא יודע השעון מראה לי 1:20 בלילה.. לא כ"כ נורא יש בקירוב 6 שעות לישון
זה אחלה אני חושב.. מספיק :X
אז נרשום פוסט די ארוך המתאר את כל חודש ינואר אני כל הזמן נכנס לפה אבל לא מעדכן
זה די עצוב שהמקום הזה שהיה פעיל ושוקק חיים עד לא מזמן הפך לדף לא מעודכן..
אבל בזמן האחרון בחיים שלי מתרחשים כמה שינויים לטובה ולרעה תלוי איך מסתכלים
כלכך הרבה דברים.. כל כך כל כך הרבה דברים.. שלא יספיקו לפוסט אחד..
דבר ראשון.. הכיתה שלי ממש ממש מעצבנת אותי אני די מתחיל להבין מה שאמא אמרה
"אתה לא צריך הרבה חברים, אתה צריך 2-3-4 חברים טובים מהבצפר.. ואיתם להיות"
לא הכמות, האיכות וזה כלכך נכון.. בנאדם יכול להיות עם אלפיים אנשים ולהיות כחלק מקבוצה
גדולה כמובן.. אבל לא בהכרח טובה.. יאללה כוסעמק מיהם שאני ארשום עליהם כל כך הרבה
אני צריך להתחיל לכתוב פוסט "אני שונא את הכיתה שלי כי."
זה רעיון שעלה לי בין משחק Red alert 3 שזהו משחק מטורף אגב שהתחלתי לשחק..
אני יכול בכיף להגיע לרשימה של 50 פרטים.. אפילו יותר.. אני צריך להתחיל D: נוסיף למשימות..

אני די מרגיש שאני התבגרתי, תפיסת עולם, חשיבה, תגובות והיכולות לשמור בפנים..
אז זה שזוהי תקופה של יובש .. שאין חברה כבר טונות של זמן ואפילו לא סטוץ טוב.. כמו פעם
אבל זה בא בתקופות.. ואני מאמין שזה יבוא..
הארנק מפוצץ בכסף.. העבודה הזו כלכך טובה כלכך משחררת.. (אני עובד בפלאפל בריבוע)
אני כבר לא מבקש כסף מההורים זה סוג של דמי כיס 50 שקל בשבוע..
ווואלה אני נהנה מהם.. אנל'א חוסך מעצמי כלום.. קונה מה שבראש שלי..
אני יכול לספור על יד אחת את הפעמים שביקשתי מההורים כסף.. זו הרגשה טובה
שאתה הופך להיות מנטל לעוזר.. וזה גם אחריות.. שזה חשוב..

עוד דבר שרציתי לכתוב פה זה על היומלדת של סרגי (שזוהי הסיבה שאני חוזר לפה בשעה המעורערת הזו)
שהייתה ממש אחלה.. הלכנו לפיצה רומא ואכלנו פיצה.. אריק סרגיי דודו ליאור ואני..
היו ירידות ושטויות בגדר צחוק ולא בגדר צחוק ואחרי ישבנו אני סרגיי ואריק על הנרגילה השמקסית
עם סקיפי וחברים D: ודיברנו על הטיסה לטורקיה בחופש הגדול שזה הולך להיות כ"כ גדול
כלכך שווה כלכך מפרק כלכלכלכלככך טורקיה להשתחרר לברוח מהמציאות הזו..
לחיות כמו מלך.. לא לחשוב על אפחד אלא על עצמי ואיך אני עוזר לעצמי...
דיי עומר אתה גדול כבר

התגעגעתי לכתיבה הזו, זה עושה לי טוב.. אשתדל לעדכן יותר.. ולא בשביל התגובות למרות שזה אחלה פלוס D:

שיר שלי לסיום כמובן
לעשות מחר

אובר פנאי תחושה של לחץ

מסתכל בכיליון עיניים על שורת מחץ

מחפש רוצה ולא מוצא

כי תמיד אפשר להגיד אני מנסה


כבר העיניים נעצמו החיפושים, הלכו

כי המילים שנגמרו הרסו

את כל מה שבניתי, פעם בניסוי

והכל עכשיו אבוד והכל עכשיו דחוי


לעשות מחר מה שעשיתי אתמול

הכל מלא באבק ואני מלא בכל

לעשות מחר מה שעשיתי אתמול

ולדחות למחר את כל מה שאני יכול


והצירים שוב חורקים מיצרן לא מוצלח

והניסיונות לשנות נזרקו כבר לפח

והרצפה נקייה, הכל מתחת לשטיח

וכל מה שנגדי להעלים אני מצליח.


לעשות מחר מה שעשיתי אתמול;

הכל מלא באבק ואני מלא בכל

לעשות מחר מה שעשיתי אתמול

ולדחות למחר את כל מה שאני יכול.



קיבלתי 95 באנגלית בעבודה על ספר שלא היה אצלי אף פעם.
נכתב על ידי Running scared , 21/1/2009 01:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


7,350

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRunning scared אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Running scared ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)