KTULUpidiC Stories אזהרה : בלוג זה אינו מומלץ לקריאה מתחת לגיל 18. למען האמת הוא אינו מומלץ לקריאה בכלל. הוא מכיל קטעים קשים וחולניים שניכתבו בשילוב אי השפיות של שני סולמייטים (וזה *הרבה* אי שפיות) ... אל תגידו שלא הזהרנו... מוהאהאהאהא! |
| 12/2004
קומיקס ראשון
טוב, אז אמרתי לאבא שקשה לי לחשוב, אז הוא ייעץ לי לדפוק את הראש בקיר אז שמיצי המחשבה יתערבלו מספיק במקום הקציצת-סויה שיש לי בתור מוח.
ניסיתי את זה, לא עבד, אמרתי לעצמי: צריך לכתוב משהו חולני, כי בשביל מה קיים הבלוג הקטולופידי הזה? חוץ מזה, אם נשארתי בבית במקום להיות בבי"ס, זה מן ההכרח שאעשה משהו יעיל עם הזמן שלי.
בהיסטוריה מורחב, ובהיסטוריה ב', ובמקצוע משונה שנקרא "תרבות ישראל", ובאנגלית, כל אלה מקצועות שיצא לי לשמוע בהם דיונים על זכויות אדם ואזרח. מה שכן, מייד אח"כ דיברו על הכושים בארה"ב. השאלה המתבקשת היא: מה לעזאזל הקשר בין כושים לזכויות אדם ואזרח? כושים זה לא אדם ולא אזרח. כושים זה עוגות שוקולד מהלכות.
כמו שסינים הם עוגות אורז מהלכות. תמיד כשאני רעבה אנשים מתחילים להראות לי כמו עוגות.
אם הייתי בנאדם קצת פחות עצלן הייתי עושה עכשיו עושה שימוש מיוחד בזמני (שניתן לי באשראי... בלה בלה בלה ציטוטי אלכסנדר פן. אל תקראו שירה עברית, זה מדכא), ומכינה קומיקס חולני שיבטא את הפנימיות הסאדיסטית שלי כרגע, שבמסגרתה אני יושבת כאן ומדמיינת ראשי אנשים המתנתקים מהגוף בצורה פתאומית. או מתפוצצים. או סתם מפסיקים להתקיים באופן מפתיע.
ככה זה כשכואבת לי הבטן.
אולי אני באמת אעשה את הקומיקס הזה.
בגלל זה לא כדאי להישאר בבית, כי נהיה מאוד משעמם ואז דברים נורא טיפשיים מתחילים להיראות מאוד משעשעים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
