לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


'כמו תמיד' הסיפור הכי לא צפוי בישרא.

כינוי: 

בת: 16



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2010

פרק שלישי!


שכחתי מלעלות פרק היום, מצטערת. ובקרוב גם עיצוב חדש, יאללה בלי לחפור יותר מדי:

 

 

 

 

כן אבל אני פשוט אמרתי לה "לכי תזדייני ואני מקווה שנשמור על "בסדר בסדר!! מה שתרצו! תתקשרו לרוקסן ותגידו לה שהיא איתנו בלהקה!" אמרתי בגבולות צעקתי

"לך תגיד לה אתה! אתה רצית את האודישנים האלה!" סאב ענה לי ישר בלתי לחכות דקה אפילו.

"אוקי, בסדר. מחר" נאנחתי.

"למה מחר? לא מאוחר בשביל שתתקשר אליה" פייר האיץ. לקחתי את מספר הפלאפון שלה, הולכת להיות לנו בת. בלהקת בנים! צלול הטלפון שלה ניראה כאילו היא לא מתכוונת לענות בקרוב. זאת הזדמנות שלי. ניתקתי.

"היא לא עונה" מיהרתי לענות

"אתה מיהרת לנתק, רק התקשרת" פייר ענה

"לא נכון אני שמעתי מלא זמן את הצלצול המתנה הזה" אמרתי

"צ'אק די. אתה חיכית בול דקה תתקשר שוב" הוא אמר והתקשרתי בשנית. שוב השניות כשנים. אבל היא ענתה. בסופו של דבר. "רוקסן? היי שלום, מדבר צ'אק. צ'אק מסימפל פלאן. אני רוצה להגיד לך משהו וזה לא לטלפון. נוכל להפגש?" אני שואל אותה והיא מתלבטת כמה דקות

"כן אני יכולה לצאת מהעבודה שלי ולבוא לאיזה בר קטן באזור." ענתה בקול לחוץ עד מאוד.

"אוקי, מה דעתך על Heaven?" שאלתי והיא ישר מתנגדת.

"לא. יש עוד בר טוב. iBar מקום נחמד. בר שקט, עם הרבה צלילי באס ברקע. חביב לא?" שאלה והטון דיבור שלה היה לחוץ ומהיר.

"אוקי אז באיי-בר עוד שעה ורבע" אמרתי לה וניתקתי לה לאחר שאמרה להתראות. "בואו לאיי-בר. נפגשים איתה שם, כולנו!" אמרתי להם והיינו בדרכנו אל האוטו. לנסוע לשם כנראה. הדרך נראתה קצרה מתמיד.

 

כוסות הבירה שזמנו הגיעו ביחד איתה מסתבר, היא נכנסה בשנייה שהוא הגיש לנו את המשקאות.

"היי לכם" היא אומרת ומתיישב לידי, דווקא מכולם לידי.

"היי לך" החזרנו באותה הנימה. "ברצוננו לומר לך: התקבלת!" חייך פייר אליה

"איך מגיבים לדבר כזה? יאיי!" היא אומרת, התלהבות פשוט נשפכת ממנה.

"איך. זה זה היה כל כך טוב הביצוע שלך. כמה שנות ניסיון יש לך?" שאל ג'ף

"אני מנגנת הרבה שנים. רציתי גיטרה ולא היה לי כסף לאחת כזאת. בדרך לא מוסרית כזאת או אחרת השגתי מיתרים. חבר מהבית מחסה הביא לי גיטרה והתחיל לשים לי מיתרים. היו רק ארבעה. שמעתי שיר וניגנתי אותו. ככה עד שיצאתי מהבית מחסה עם עבודה מסודרת ולקחתי שיעורים פרטיים קצת. ואז... לא היה כסף למחשב או טלוויזיה. אז רק ניגנתי, כל הזמן" היא אומרת.

"עברת הרבה, ואני מניח שעברו הרבה שנים" מסכם את כל זה סאב

"כן אני מניחה. מה אתכם, קודם כל. לך קוראים צ'אק... ומי השאר הנכבדים?" שאלה אותי בישירות, אני אוהב את זה שהיא ישירה.

"פייר, סבסטיאן, ג'ף ואני" אמרתי לפי הסדר שאנחנו יושבים בו עכשיו. היא חייכה אל כולם והם עשו לה שלום בחיוך חולמני, כאלה מפגרים לא פגשתי עוד. איך אני חי איתם?

"מתי הקמתם את הלהקה?" שאלה והתעניינה. גם מתעניינת בעבר של הלהקה, אני עוד אתחיל לחשוב שעשינו את הבחירה הנכונה.

"הייתה לנו להקה אחרת, שג'ף וסאב לא נכחו בה. קצת ריבים, הרבה ריבים ונסעתי אל הקולג'. שם פגשתי את ג'ף וסאב שניגנו בלהקות משלהן. השלמתי עם פייר והקמנו את סימפל פלאן" אמרתי לה

"וואו, דרך ארוכה. צ'אק, יש לך ידיים של מתופף או חדר כושר? או שאתה פשוט כותב מלא?" שאלה

"מתופף כותב ומתאמן קבוע" חייכתי

"לפי מה שראיתי, פייר הסולן ושניכם גיטריסטים? אחרת לא הייתם צריכים בסיסט חדש" אמרה, יש לה ניחושים טובים או פשוט אינטואיציה נשית מאוד חזקה.

"כן, נכון מאוד" אמר פייר

"כמה זמן סימפל פלאן קיימת?" רוקסן התעניינה בינתיים שהזמינו עוד סבב בירות.

"ארבעה שנים, פחות או יותר" עניתי

"לא הרבה..." תהתה

"לא הרבה יחסית למה?" שאל ג'ף

"ל...ללהקה!" תשובה מהירה מצידה. בטח מהתרגשות, לא כל יום מתקבלים ללהקה כמו שלנו. "מה קרה לבסיסט הקודם? הרי לא פתאום מחפשים בסיסט?"

"לא היה. היה בלהקה הקודמת והתחלנו כך שפייר הבסיסט. זה התחיל סבבה וכי לא הייתה בררה, גם יש עריכה של שירים. אבל זה נהיה בלתי נסבל אחרי האלבום הראשון" ג'ף שאל

"אז ג'ף. איפה אתה התחלת את דרכך?" שאלה, היא כבר מתחילה לחפור.

"כרגיל להקת נוער אחרי זה להקה בקולג' ושם פגשתי את צ'אק. סבס ואני רק היינו מכירים לא היינו מדברים כל הזמן או משהו" ג'ף אמר "אני מניח שגם סאב התחיל ככה" הוא אמר וראה שכולנו מיואשים.

"מתי התחלתם לנגן? ג'ף וסאב?" שאלה, בטח נדלקה על ג'ף.

"בגיל 11" שניהם ענו יחד. את זה לא ידעתי עליהם.

"כבר מאוחר ומחר החזרה ממש בבוקר. ב9 אנחנו נפגשים, בדרך כלל עיתון וקפה למי שלא שותה בבית ו-9:10 מתחילים. לא לאחר" פייר אמר וכולנו קמנו וכל אחד התפזר לביתו. לנוח, לראות טלוויזיה ולישון.

 

בוקר, רבע ל-9 ואני התעוררתי. נכנסתי להתקלח לכמה דקות, לשטוף את גופי ולהתכונן ליום החדש שמחכה לי.

את הקפה אני שותה שם. התלבשתי, מכנס רופף וחולצה  חומה שקילפתי עד המרפק. לקחתי אותה פעם מפייר, היא קטנה עליו עכשיו.

יצאתי אל הרחוב עם הפלאפון שלי והאוזניות, מקבל השראה ממוזיקה אחרת, לראות איך אפשר לפתח כיוון כלשהו בסגנון שלנו.

הגעתי אל החדר חזרות ברגל, בדיוק בכיוון השני מסאב. הוא יורד ועולה את העלייה על בוקר עם האופניים המתרוממות שלנו שאני כבר רואה בחוץ והאוטו של פייר כבר פה גם.

"בוקר טוב כולם" אמרתי וצדקתי. סאב ופייר היו שם, גם רוקסן. בטח החרמן אסף אותה בבוקר. "קפה מישהו?" שאלתי ורוקסן באה איתי למטבח, הרתחתי מים ושמתי לי כוס והתחלתי להכין

"רוצה?" שאלתי מנימוס

"כן תכין גם לעצמך" היא אמרה ולקחה את הכוס קפה שלי! אני לא מאמינה! חוצפה! מבטי היה המום, וחיוך מופתע נפרס על פני ההמומות.

"את! אני אכין גם לעצמי" נכנעתי בסופו של דבר והכנתי עוד אחד. השעה הייתה 9 ועשרה בדיוק. וג'ף כבר הספיק לבוא. המאחר הראשי שלנו.

"אם איזה שיר נתחיל?" שאלה ישר רוקסן למרות שלא מכירה את השירים.

"את לא רוצה לשמוע קודם את השירים?" שאל פייר

"קניתי את הדיסק שלכם. שמעתי אותו מהרגע שחזרתי הביתה באייפוד" היא אומרת, חרוצה.

"את יודעת איפה קולות רקע ואיפה באס?" שאלתי והיא הנהנה. הגשתי לה את הארקודים הפתוחים והגשר.

את צורת הגשה וכל מה שהיא צריכה לדעת.

"נתחיל מאיימ גאסט א קיד!" אומר סאב

"אפשר מאיי אליין" הציעה רוקסן והיא בת, אי אפשר לסרב לה!

התחלנו לנגן, חזרה ענקית! עמוסה!!

אחרי מיי אליין ניגנו את איימ גאסט א קיד, אדיקטד, וורסט דיי אבר, וואן איימ וויט יו, מיט יור דאר, גוד מאסט הייט מי, וואן דיי, איי גו אניטינג, גראו אפ, איי וונ בי דאר, פרפקט ויו דונט מין אניטינג.

את כל האלבום בסדר שהיה לה קשה אל הקל.

"היית מעולה, אנחנו נעשה את כל מה שהיה לך קצת קשה היום ואז נחשוב על חומרים חדשים" אמרתי ויצאנו..

"בא לכם מסיבת פיג'מות?"

 

 

 

הפרק שאחרי זה, כלכך משעשעD:

נכתב על ידי , 19/6/2010 01:53  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק שני ^^


אממ...איזה התרגשות..פעם ראשונה בסיפור הזה שאני מעדכנת...הווו...

טוב יאללה לעדכן XD

תהנו...

 

פרק שני.

"אין לך איך? אז תבואי איתנו לא יקרה שום דבר." ג'ף אמר.

''מה? אממ לא, לא צריך'' היא אמרה במבוכה, ג'ף תעזוב אותה!

''אמרת שאין לך איך לחזור לא? אני לא אתן לך להישאר כאן, כבר מחשיך ומונטריאול בלילה לא כמו מונטריאול בבוקר.'' ג'ף אמר בחיוך ממיס, אני הייתי נמס ממנו לפחות..

''רגע אם אין לך איך לחזור מה זה המפתחות של הרכב שביד שלך?'' גם פייר התערב בשיחה.

''הרכב לא מתניע, יש להם במקרה כבלים?'' היא שאלה וכולנו הסתכלנו על פייר שהאמבולנס הישן שלו הריי.

''אין פה כבלים, מצטער. טוב תבואי איתנו'' פייר אמר

''אוקי, תודה רבה'' היא אמרה ועלינו לאמבולנס

''יאללה פייר סע, איפה את גרה?'' שאלתי והיא נתנה את הכתובת והעברנו אותה לפייר שנסע לשם

''נוסעים עכשיו למקום הקבוע?'' צ'אק שאל

''ברור, כמו כל ערב כמעט..וגם צריך לחשוב על המועמדים שעברו..'' אמרתי

''סליחה שאני מתערבת לכם בשיחה, אני עברתי?'' הבחורה הזאת שאלה ממש בשקט

''אנחנו נחשוב, אנחנו עדיין לא יודעים'' אמרתי בחיוך חושף שיניים

''אוקי....טוב תעצור כאן...תודה על הכל'' הבחורה אמרה וירדה מהאמבולנס

''נראה לכם באמת לא היו לה כבלים?'' פייר זרק לאויר

''כן, למה לא? ראית שהיא חיכתה ליד הרכב והייתה מיואשת והיא גם ככה לא רצתה לעלות איתנו'' ג'ף אמר.

''טוב יאללה לבר!'' אמרתי ופייר שינה את הכיוון לכיוון הבר הקבוע שלנו. אנחנו נפגשים שם דיי הרבה, הם כבר מכירים אותנו יחסית, אנחנו סוג של לקוחות קבועים שלהם.

''יאללה רדו, אני חונה ובא'' פייר אמר ירדנו מהאמבולנס ונכנסנו לבר

*מנקודת המבט של צ'אק*

נכנסו לבר והתיישבנו ב3 כורסאות שמסודרות בח' עם שולחן באמצע, הבר עצמו היה מקום דיי שלוו, אורות יחסית נמוכים מוזיקה נעימה ושקטה, לא הרבה אנשים, זה היה בר יחסית שקט עד בערך 2 בלילה ואז הוא מתחיל לפעול ביותר פעילות כזאת, אהבנו את המקום הזה

הוא גם שקט וגם רועש, תלוי בשעה.

''יאללה, הבאתי את הדפים'' פייר נכנס זרק את הדפים על השולחן שבינינו לצד המפתחות של האמבולנס של אבא שלו

''אוקי אז..'' התחלתי להגיד עד שהטלפון של פייר קטע אותי

''חכו שניה, אבא שלי'' פייר אמר וענה לטלפון במיהרות, אבא של פייר גם היה פעם בלהקה הוא הביא לנו את האמבולנס והוא כל הזמן דואג לנו ועוזר לנו בכל דבר שנרצה.

''כן אבא? בבר...אוקי אני ימסור להם, תודה. הם עברו יחסית בסדר, כן היו גם כמה גרועים. כן אנחנו בדיוק חושבים על מי עבר, אתה לא מפריע. טוב תודה אני ישן אצל צ'אק, כן אל תחכה לי, ביי ביי'' הוא דיבר בטלפון וניתק, כולנו הסתכלנו עליו וחיכינו

''אחד. צ'אק אני ישן אצלך. שתים. שתיה חופשית על חשבון אבא שלי, תזמינו מה שתרצו'' הוא אמר וכולנו שמחנו

''אם כך, ג'ף לך תביא 4 בירות'' אמרתי וג'ף הלך אל הבר והביא לנו את הבירות

''טוב שכל אחד יקח מספר דפים של המתמודדים ויקרא את החוות דעת לגבי המתמודד ושכל אחד יחליט מי מבחינתו היו טובים ואז נדבר בינינו'' פייר אמר והתנפלנו על הדפים וכל אחד לקח משהו כמו 15-20 דפים של מתמודדים והסתכלו בדפים, כולל אני. באו יחסית הרבה מתמודדים, יש כלכך הרבה אנשים שמנגנים באס? נחמד.

''אצל מי ג'נט?' שאל פייר

''אצלי'' אמרתי והוצאתי את הדף שלה

''היא עברה.'' פייר וסאב אמרו מיד

''לא היא לא, היא הייתה גרועה!'' ג'ף אמר

''היא כוסית בנאדם! היא עברה!'' פייר אמר והנדתי בראשי והנחתי את הדף שלה על השולחן, מישהי ראשונה שעברה כבר נמצאת ברשימה

המשכנו לבחון את הדפים ואחרי שעה וחצי בערך סיננו 17 מתמודדים שלפי דעתנו עברו לשלב הבא. מהם אנחנו נבחר מישהו אחד.

''טוב יאללה חברים..לכו לישון אחרי יום ארוך..אני וצ'אק נשלח הודעות לכל מי שעבר, תדאגו לישון טוב בלילה כי מחר יש לנו עוד יום אודישנים וצריך להיות יותר עירניים כי ממש צריך לבחון אותם'' פייר אמר ואני גלגלתי עיניים, איזה לילה מושלם. לשלוח הודעות ל17 אנשים. אני חשוב שצריך לפסול בכללי את כל הבנות, בסיסטית? זה נשמע מוזר. מילא אם היינו להקת בנות אבל אנחנו כולנו בנים. (טחחחחחחחחחחחח)

''למה בכלל בחנו את הבנות?'' שאלתי והבאתי לפייר קפה וגם לי.

''מזתומרת למה? אתה ראית איזה בנות כוסיות הגיעו?! בוענה הייתי מזיין את הג'נט הזאת..'' פייר אמר

''כולנו היינו רוצים לזיין אותה, היא כוסית אבל היא לא יודעת להחזיק באס אפילו פייר! לא כל אחת שבאה עם מחשוף ענקי חזה עצום ומכנס קטנטן יכולה לעבור'' אמרתי ופייר נאנח

''לא יודע, יש משהו במה שאתה אומר, מחר נבחן את כולם מחדש, על שיר אחר. נראה כבר מי יהיה איתנו בלהקה, אבל תדמיין לך ג'נט איתנו בלהקה...'' פייר אמר

''אתה מתכוון סקס בחזרות? כל חזרה מישהו אחר דופק אותה? לא יהיו לנו חזרות? יהיו לנו ריבים על מי יזיין אותה קודם? עם מי היא תלך לבית? מי 'ישן' איתה?'' שאלתי בשילוב ידיים

''נו בסדר...תן לדמיין בשקט!'' פייר אמר ובהה באויר.

התחלתי לשלוח הודעות למועמדים שעברו בזמן שפייר דמיין אותו ואת ג'נט הזאת ומידי פעם זרק חיוכים וגיחוחים לאויר.

''יאללה סיימתי עם ההודעות, בוא נלך לישון'' אמרתי וקמתי מהספה.

''אני בא.'' פייר אמר וניער את ראשו כדי לצאת מהחלום שנכנס אליו והלכנו לישון כל אחד במיטה אחרת כמובן.

הגענו למקום בו ערכנו את האודישנים הראשונים, אבל היום שם 16 אנשים ולא 17, ביקשתי מכולם להצתופף סביבי והתחלתי לדבר

''אוקי כמו שאתם רואים צימצמנו את מספר האנשים שלא חשבנו שיכולים להיות איתנו בהלהקה, אתם עברתם לפה בגלל שהם טובים יותר כשרוניים יותר ונראה שיש לכם מה להציע לנו. אנחנו נעשה עכשיו אודישנים יותר קפדניים אנחנו נגיד למתמודד לקרוא להבא אחריו, זה לא יקח יותר מידי זמן אבל זה יקח זמן ככה שתאלצו להיות סבלניים, אני ברור?'' הסברתי להם את מה שאני ופייר סיכמנו עליו והדלתות של האולם נפתחו ואחת המתמודדות זאת שאיחרה נכנסה

''מצטערת על האיחור..לא קמתי בזמן'' היא אמרה בהתנצלות ונכנסה בין האנשים

''תעדכנו אותה, עכשיו אני רוצה בבקשה את סקוט, סקוט בוא תיכנס איתנו לאולם'' אמרתי והבחור שהוא סקוט ניגש אליינו ונכנסנו יחד לתוך החדר אודישנים

אני והבנים התיישבנו בשולחן שלנו סקוט חיבר את הבאס למגבר ופנה אליינו

''תנגן לנו את השיר שאתה חושב שאתה יכול לנגן הכי טוב'' אמרתי

''אני רוצה שיר של טוקיו הוטל, קוראים לשיר שוורץ'' הוא אמר והסתכלנו אחד על השני בגועל, טוקיו הוטל? זה מה שהוא בחר? לעזאזל.

''תודה רבה לך, תקרא בבקשה לפול'' פייר אמר בסוף השיר והוא יצא מהחדר ותוך דקה פול נכנס לחדר

''היי מה שלומכם?'' הוא שאל בחיוך

''אנחנו מעולה, מה תנגן?'' פייר ענה ושאל

''שיר של סאם 41 '' הוא אמר והתחיל לנגן, הוא היה דיי מעולה דווקא, זרקתי כמה מבטים לבנים וסימנתי אותו אצלי בדף

''תודה, תקרא בבקשה לדייב'' אמרתי ופול יצא מהחדר והסתכלתי על הבנים

''תחרות קשה..'' נאנחתי והם הנהנו, דייב נכנס והתרכזנו גם באודישן שלו

אחרי 10 אנשים ג'נט נכנסה לחדר, פייר וסבסטיאן ישר חייכו ואני הנדתי בראשי

''עברת!'' פייר צעק

''היא אפילו לא נבחנה!'' אמרתי במהירות

''אה...טוב מה תנגני?'' פייר נאנח

''וואט אייב דאון של לינקין פארק'' היא אמרה

''עברת!'' פייר צעק

''פייר! תתחילי בבקשה..'' אמרתי והיא זרקה לו מבט חושני מחרמן והתחילה לנגן, היא אפילו לא מחזיקה נכון את הבאס...

''עברת!'' פייר צעק שוב

''אנחנו נחשוב על זה, תודה תקראי בבקשה ללאון'' אמרתי במהירות והיא יצאה מהחדר ואני וג'ף תקענו בפייר מבטים

''היא כלכך לוהטת!'' הוא אמר

''נגב נגב את הריר...רוצה? צא אחרייה'' אמרתי בכעס

''בסדר בסדר!'' פייר נאנח ונעשן אחורה ולאון נכנס מתרגש מתמיד

''תירגע תירגע..''ג'ף אמר

''אני לא מאמין שאני עברתי! אני כל כך לא מאמין!!'' הוא ציווח ואנחנו חייכנו

''היית טוב..'' ג'ף אמר

''אומייגד ג'ף סטינקו אמר לי שהייתי טוב!'' הוא צרח והתנשף במהירות

''אתה בסדר? אתה קצת חיוור..'' סבסטיאן אמר ולאון נפל אחורה מעולף

''או ואבוי!'' כולנו דאגנו לו ורצנו אליו

''פייר תזמין אמבולנס..'' סבסטיאן אמר ופייר התקשר וג'ף הרים לו את הרגליים

''הם בדרך'' פייר חזר אליינו

''אני הולך להביא לו מים''אמרתי ולקחתי כוס מהקולר ושמתי מים קרים וניגשתי אלייהם, שמענו את האמבולנס מבחוץ ויצאתי אלייהם והם באו עם האולנקה אלינו וניגשו ללאון, הם הצליחו להעיר אותו ועשו לו כל מיני בדיקות כאלה

''אני עדיין רוצה להיבחן..''לאון אמר והחזיק את ראשו

''אני חושב שלא כדי...אולי תיסע איתם לבית חולים?'' סבסטיאן שאל והוא התחיל לבכות

''אני כלכך אפס...אני לא מאמין שזה שוב קורה לו...בדיוק בגלל זה חבר שלי זרק אותי'' הוא מלמול בזמן בכי והפרמדיקים לקחו אותו על המיטה בזמן שהוא בוכה

ואני והבנים הסתכלנו אחד על השני בהלם ופרצו בצחוק

''איזה הומו'' סיננתי

''יש לכם בעיות עם הומואים?'' פייר פלט לפתע

''לא...למה אתה....הומו?'' סבסטיאן שאל בהיסוס

''מה פתאום! אבל הם אחלה ח'ברה! היה לי ידיד הומו פעם!'' פייר כעס ושילב את ידיו

''תירגע, תשתה מים, אין לנו שום בעיה עם הומואים..'' ג'ף אמר וחזרנו לשולחן שלנו וקראנו להבאה בתור....

האודישנים כמעט נגמרו

נשארנו עם 2 שבינייהם הייתה התחרות הכי קשה, כולם היו טובים אבל השנים האלה בהחלט בלטו.

לאחד מהם קראו ג'ונתן או בקיצור ג'וני ולשניה למרות ההתנגדות שלי ושל סבסטיאן קוראים רוקסן.

''טוב ג'וני ו...רוקסן. אתם נשארתם אחרונים כי בכם באמת אנחנו רואים את העתיד של הלהקה, התחרות בינייכם מאוד צמודה ואנחנו רוצים לעשות לכם מבחן אחרון'' אמרתי

''מה המבחן אחי?'' שאל ג'וני

''פייר קום'' ג'ף אמר ופייר ניגש אלייהם ולקח את הבאס

''פייר ינגן עכשיו שיר של הלהקה הקודם שלנו ריסט, אתם לא מכירים את השיר ותאלצו ללמוד את האקורדים רק מצפייה ולנסות לנגן הכי טוב שלכם, זה מבחן של זיכרון מיומנות ויכולת, בהצלחה'' ג'ף אמר ופייר לקח אויר והתחיל לנגן, זה היה קצב דיי מהיר ואפילו בחלקים מסויימים דיי קשה, השניים הסתכלו על פייר, ממש בחנו הכל וניסו לזכור את הכל

''זהו, אני יעשה את השיר שוב כדי שתקלטו יותר טוב'' פייר אמר והתחיל שוב לנגן ואחרי מספר דקות הם אני חושב קלטו כבר הכל

''יאללה ג'וני תתחיל'' סבסטיאן אמר וג'וני לקח מפייר את הבאס והתחיל לנגן, היו לו מעט זיופים בערך 5.

''אוקי ג'וני, טעית 5 פעמים שזה מאוד מאוד מאוד מכובד, אם...רוקסן..תטעה יותר פעמים המקום בלהקה שלנו שלך'' אמרתי ורוקסן שלחה אלייה חיוך ולקחה את הבאס והתחילה לנגן, היא עשתה את השיר בדיוק כזה כאילו היא חרשה עליו בבית במשך שנים, אפילו אני שאני כתבתי את הלחן לא חושב שהצלחתי לנגן את זה בכזה דיוק ברצף

גם פייר אפילו זייף מספר פעמים

היא זזה כמו שצריך, ניגנה כמו שצריך, היא הייתה פאקינג מעולה

''אוקי...אז..אמ...ואו..'' גמגמתי

''בכמה טעיתי?'' היא נלחצה, ''לאלא בבקשה תנו לי לנסות שוב! אני חייבת את המקום הזה!'' היא הלחיצה את עצמה עוד יותר, אבל אנחנו שתקנו, אני לא חושב שמישהו מאיתנו היה מוכן לזה.

''תודה לשנייכם...אנחנו נחשוב על מי שעבר היום ומחר תדעו כבר אוקי? תודה רבה לכם'' ג'ף אמר והשניים יצאו מהחדר

''אני צריך משקה כדי לעכל את כל מה שקרה עכשיו'' פייר אמר

''גם אני'' סבסטיאן וג'ף אמרו

''לבר?'' שאלתי

''לבר..'' הם אמרו מיד והלכנו לאמבולנס של אבא של פייר ונסענו לבר, דיי שתקנו בנוגע למה שקרה בחדר אודישנים

''טוב 5 בירות'' ג'ף אמר ופייר הלך להביא לנו את הבירות

''אז אמ...מה אתם אומרים?'' פייר שאל

''זה בהחלט היה מדהים מה שקרה בחדר'' ג'ף אמר

''לא יודע אם מדהים..''אמרתי

''מה לא יודע אם מדהים? היא ניגנה יותר טוב מפייר!'' ג'ף אמר

''כן אבל היא בחורה!'' אמרתי בהתנגדות

''אזמה? צ'אק הייתה לה יכולת לא נורמאלית'' פייר אמר

''פייר אתה תשתוק, הזלת ריר על כל בחורה שנכנסה, י'נואש תפוס מישהו ותזיין אותה, תמצא חברה או משהו'' אמרתי

''אני רציני צ'אק, היא הייתה מעולה ואתה יודע את זה'' פייר אמר

''היא עדיין בחורה, זה לא משנה כמה היא הייתה טובה'' אמרתי

''מה אכפת לך מה יש לה בין הרגליים ואם החזה שלה גדול, והוא גדול...היא עדיין ניגנה יותר טוב מכל אחד אחר שם'' פייר אמר, כמה צפוי שהוא יאהב את החזה שלה

''אנחנו לא יכולים להיות להקת בנים ובת, זה לא מסתדר..''אמרתי

''צ'אק היא הייתה טובה יותר מאיתנו! נו באמת רואים שהיא צריכה להיות בלהקה'' ג'ף אמר

''בסדר, שתהיה בלהקת בנות אחרת..'' אמרתי

''בנאדם! היא כוסית מדליקה!'' פייר אמר

''כמה מתאים לך..אני מתנגד..בואו נעשה הצבעה..'' אמרתי והם הסכימו

'' אני ופייר בעד...אתה נגד...סאב?'' ג'ף שאל ופנינו לסאב שלא הביע את דעתו בבחירות האלה

''אני....חושב כמו צ'אק '' סבסטיאן אמר, יאייי!!

''סבסטיאן!'' פייר וג'ף צעקו ונאנחו

''מצטער, אבל היא באמת בחורה וזה יראה מוזר..'' הוא אמר בחוסר נעימות

''מה זאת הגזענות הזאת? אז היא בחורה! בחורות יכולות לעשות המון דברים יותר טוב מבנים, צ'אק ממתי אתה חושב ככה בכלל? אני לא הכרתי אותך ככה'' ג'ף אמר

''אני מסכים עם ג'ף! חוצמיזה היא אשכרה כוסית! זה יכול לפרסם אותנו עוד יותר...כוסית כזאת איתנו בלהקה ברור שיהיו לנו מעריצים חרמנים'' פייר אמר

''אני לא רוצה שיהיו לנו מעריצים שרק חולמים על לזיין אותה!'' אמרתי בכעס

''אתה רוצה שיהיו לנו מעריצים שרוצים לזיין אותך?'' סבסטיאן שאל בבילבול וג'ף נתן לו מכה

''לא! זה הקטע, אני רוצה מעריצים שיאהבו אותנו כי אנחנו טובים לא כי אנחנו מופיעים עם בחורה כוסית על הבמה'' אמרתי

''סבבה אבל היא מעולה, לא נוכל למצוא מישו יותר טוב ממנה'' ג'ף אמר

''ג'וני! הוא טעה רק 5 פעמים'' אמרתי מיד

''והיא לא טעתה בכלל ועשתה את זה יותר טוב ממה שאנחנו מסוגלים ואין לה נסיון כמו לנו, צ'אק אנחנו לוקחים אותה'' ג'ף אמר

''אתם לא, זה 2 נגד 2 '' התנגדתי מיד

''ואנחנו נישאר בלי בסיסט בסוף!'' פייר אמר והמשכנו להתווכח עוד שעה

''בסדר בסדר!! מה שתרצו! תתקשרו לרוקסן ותגידו לה שהיא איתנו בלהקה!''

נכתב על ידי , 15/6/2010 19:08  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,677
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל'אין סודות בח'ברה' פאנפיק SP אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 'אין סודות בח'ברה' פאנפיק SP ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)