הלוווו :D
הייתי ביומיים האחרונים במין דבר כזה שנקרא "המרוץ למיליון" זה היה ממש כמו המרוץ למיליון רק לילדים.
אני וסמדי היינו יחד בקבוצה שזה כייף חחח XD טוב, אז חזרתי אתמול בצהריים וישר נפלתי למיטה לישון כי לא ישנתי 20 ומשו שעות אז ניסיתי להשלים. התעוררתי ואז ישר התחלתי לכתוב את הפרק!
אני מאוד מקווה שתאהבו. איבדתי את הדפים לכמה פרקים הבאים ככה שאני ינסה להיזכר מה כתבתי בדיוק XD
תהנו (;
בפרקים הקודמים:
ג'וליה תפסה אותי בחולצה וקרבה אותי אליה. "ג'וליה." מלמלתי היא הנהנה. "מה את חושבת שאת עושה?!"
אמרתי כשהיא התקרבה אלי יותר ויותר. "סתם. מנשק אותך" הוא קפץ עלי בנשיקה ועטף אותי בידים העדין גבריות שלו. "נו, מה את אומרת על זה?" שאל. "לא יודעת, אני מרגישה טיפה לסבית!" צחקתי והוא חייך הוא ירד והתחיל לנשק את הצוואר שלי. "ג'ו- ליה" מלמלתי והוא הנהן לתוך הצוואר שלי.
"מה דעתך על שיעורי הליכה על עקבים?"
פרק 14-רגליים עייפות,מוח מקלל ושפתיים חושקות:
"נועם בבית?" שאל בדאגה כשראה את אמה עומדת בפתח הדלת. מסתכלת עליו.
"בן. טוב לראות אותך! מה שלום אחותך?" שאלה וניגבה עדין את ידיה עם המגבת הקטנה שבידיה.
"נוי? הכל טוב איתה אני חושב. אני. אני יכול לדבר אם נועם? כלומר אם היא בבית." אמר במין גמגום
"ברור מתוק. היא בחדר שלה. אבל אין לה יותר מידי מצב רוח." אמרה. בן נשם עמוק. כנראה שנועם לא ספרה לאמא שלה מה קרה. למזלו.
הוא עלה במהירות לחדרה ודפק באיטיות בדלת. "דיי כבר אמא. אמרתי לך כבר, אני לא רעבה! תעזבי אותי בשקט." היא צעקה לעבר הדלת הסגורה שנפתחה לאט על ידי בן.
"ב-ן" מלמלה והסתובבה חזרה לקיר לא לפני שצעקה "עוף לי מהחדר" . הוא נשאר עומד בפתח הדלת, סוגר אותה במהירות ומתקדם צעדים איטיים ובטוחים לעבר הכיסא הקרוב למיטה שעליה נועם שוכבת עם הגב אליו.
"אנחנו חייבים לדבר נועם" אמר באנחה לאחר שהתיישב. "אין לי על מה לדבר איתך" לחשה בקול כמעט חרשי אך לבן הקול נשמע צעקני. יותר מתמיד.
"אני מבין אותך. גם אני לא הייתי מדבר אם עצמי אם הייתי במקומך" שקט. היא לא ענתה. בן נאנח כשהבין שאין למי לדבר. אבל, הוא ידע שהיא שומעת אותו, הוא התחיל לשפוך.
"ביום שעידו רצה שתפגשו, מעיין נחתה וחזרה לארץ. מעיין היא האקסית שלי כבר 3 שנים. אני שכחתי אותה אני מבטיח לך! כמה שזה ישמע לך מופרח עכשיו אני אוהב רק אותך, הלב שלי לא גדול מספיק בשביל שתי אהבות. האהבה שלך תופסת את כל המרחב בלב שלי. ובגוף שלי. ובמוח שלי. ובחיי.
הייתי מטומטם. לא הצלחתי להרחיק אותה ממני. קפאתי כשהיא נגעה בי. זה הגעיל אותי. היא הגעילה אותי.
אני הגעלתי את עצמי. ועידו ראה את מה שהצטערתי עליו כל כך. ואז. לא ידעתי מה לעשות. הרבצתי לו כמו מטומטם למה? כי הייתי אגואיסט. כי ראיתי שהוא רוצה אותך. פחדתי שיום אחד את תרצי אותו ותעיפי אותי.
וכשראיתי אותה היום אותו הקיפאון חזר אלי. והפעם זה היה גרוע יותר. את ראית. אני רציתי כל כך להגיד לך את זה היום. לפני שראית את זה בעצמך. אולי זה מגיע לי. אולי לא מגיע לי אותך, אבל אני ילחם. אני אלחם עד שתחזרי אלי. אבל מה שיש לי להגיד עכשיו זה רק סליחה. ואני רק מחכה שתסלחי לי. אני אחכה לך גם שנים. אם זה תלוי בי." הוא אמר. הוא לקח נשימה עמוקה כאילו לא לקח אפילו הפסקה אחת במשך דבריו.
נועם לא זזה. נשארה בשלה. נשארה שוכבת עם הגב אליו. בן נגע ברגלה של נועם. היא לא זזה.
"אני כל כך כל כך מצטער" אמר ונתן לדמעה אחת לפול ולאחר מכן ניגב אותה במהירות. הוא נשק לה על הלחי וברח מהחדר, לפני שהדמעות ירדו ולא יפסיקו. הוא ניסה. והוא ימשיך לנסות. זה לא נגמר.
לאחר שהדלת נטרקה נועם התיישבה במהירות, מנגבת את הדמעות מלחייה באגרסיביות ובחולשה יחדיו.
אולי. אולי היא באמת צריכה לחשוב על מה שהוא אמר. ולאחר המחשבה הזאת. היא ידעה מה לעשות.
"נוי, בואי לפה עכשיו" הוא צעק מתנשם בכבדות כאשר ירד במדרגות. "אממ. למה ?" צחקתי צחוק עליז והמשכתי לרוץ כמה שיותר רחוק ממנו. "זה לא מצחיק!! תחזירי לי אותה!" צעק בקול פגוע. הוא המשיך לרוץ אחרי במהירות אבל מה לעשות שאני יותר מהירה ?
הסתכלתי אחורה רואה אותו רץ במהירות בעקבותיי כשנעלי העקב בידיו. אני לא מבינה אותו, מה כולה עשיתי? רק לקחתי לו את הפאה. זה כל כך נורא?
"תחזירי לי את הפאה עכשיו!!" צעק ורץ סביב השולחן במהירות לעברי. צחקתי צחוק מתגלגל והסתכלתי על הפנים האדומות של ג'ו ואז על הפאה הבלונדינית שבידו. ואו, הפאה כנראה באמת, שחשובה לו.
"אתה מתכוון לפאה, הזאת?" שאלתי ונופפתי בעליזות בפאה שבידי. ג'ו הסתכל עלי וגלגל את עיניו.
"את רואה עוד פאה באזור?" שאל והרים ידיו לצדדים, מסמן על הסביבה של הסלון בביתי.
צחקתי, מיששתי את שערי ואז נאנחתי והנדתי בראשי "כנראה שאין פה עוד פאות" ג'ו צחק גם כן.
"אתה רוצה אותה?" שאלתי וג'ו הנהן עם מבט הפאפי פייס הכל כך מפורסם שלו. "אתה באמת באמת רוצה אותה?" שאלתי שוב והוא שוב הנהן רק שהפעם הוסיף "כן" חסר סבלנות. עשיתי את עצמי חושבת על כל העניין. "אז, תתפוס!" צחקתי וזרקתי את הפאה לכיוון הפח שהיה כמה מטרים ממני.
"לאאאאאאא!" ג'ו צרח באיטיות בשביל להוסיף מתח לכל ה"עלילה" הזאת. הוא זינק במהירות לעבר הפאה ותפס אותה באוויר, שנייה לפני שנפלה אל תוך הפח. (אל תהיו כל כך בטוחים שזה היה נכנס, אני לא כל כך טובה בזה) .
ג'ו נשם נשימת רווחה ונעמד במהירות. הוא הסתכל עלי עם חיוך גדול חושף שיניים.
"מה?" שאלתי בחוסר ידיעה. "מה דעתך שנשחק עכשיו משחק אחר?" שאל לאחר שהניח את הפאה חזרה על ראשו בחיפוף ואת נעלי העקב השאיר על הרצפה. "איזה משחק?" שאלתי בסקרנות, מנסה לקרוא את מבטו. לא יכולתי שלא לצחוק. הוא עמד שם עם אותה שמלה של "ג'וליה" עם העקבים לידיו, הפאה הפוכה ובואו נגיד שהאיפור שלו, כבר לא כל כך איפור.
"משחק חדש, שלא מזמן למדתי." הוא התחיל ואני הנהנתי. "איך להרוג את נוי ב5 שניות!" הוא צעק והתחיל לרוץ לעברי. "אתה רוצה שאני ימות אה?" שאלתי תוך כדי ריצה, יכולתי להרגיש את הנשימות שלו על עורפי.
ניסיתי לרוץ כמה שיותר מהר אך מתי שהוא הרגליים שלי כבר צעקו מן "חלאס!" גדול כזה.
"אולי." פלט בין נשימותיו. צחקקתי. יד אחת שלו נאחזה על כתפי ובזה הרגע הרגליים שלי צעקו. "שיט. הפסדנו" והמוח שלי לא הפסיק לקלל את הרגליים שלי על כך שהתעצלו. ג'ו לא ישכח לי את זה בחיים. הוא לא יפסיק לחפור לי על זה ש "ניצחתי" הוא צחק וסובב אותי לעברו. "אתה יודע שאנחנו ממש לא בוגרים עכשיו נכון?" שאלתי בתמימות, לאחר שעיננו נפגשו. התנשמנו בכבדות, ידיו קירבו אותי לעברו עד שכבר לא יכולתי שלא להרגיש את קצב ליבו המשתגע שכמעט וזהה לקצב המהיר של ליבי.
"וזה משהו רע?" הוא צחק והעיף את השער שהיה על פני. עשיתי את אותו הדבר לפאה שלו והוא צחק.
"כשאני חושבת על זה, קצת כושר לא יזיק" מלמלתי והנחתי את שתי ידי על חזהו. הוא הנהן והוסיף קול הסכמה.
עכשיו כששנינו עומדים ככה צמודים ומתנשמים. לאחר ששמעתי מה הרגליים שלי ומה המוח שלי אומרים
אני כמעט בטוחה ששפתי חושקות אליו. וששפתיו של ג'ו עושות כנראה את אותו הדבר.
כי לאחר מכן התקרבנו, והתקרבנו עד ש..............................................
מקווה שאהבתם!
כשיהיו תגובות אנחנו נעלה עדכון או פרק זה באמת תלוי בכוח שלנו!
יום ראשון אנחנו יוצאות לטיול של 4 ימים ככה שעד יום רביעי לא נעדכן כלום.
אז אם אתם רוצים שאו פרק או עדכון יבוא אליכם בקרוב אז כדאי שתגיבו כמה שיותר מהר (;
אוהבת מלא מלא מלא מלא מלא !!!!
נוי ג'ונאס 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
