בפרקים
הקודמים:
"איך
את רוצה שאני יעזור לך אם עוד מעט אני יהיה רשמית חלק מהמצעים?!" אמרתי והיא
ירדה ממני ונעמדת על הרצפה. "צודקת, סליחה!" אמרה. ולקחתי נשימה עמוקה.
"ואו, נחמד לנשום" אמרתי בציניות וסמדר גלגלה את עיניה. "אני
מצטערת אני מתרגשת, פשוט ניק הכין לי ארוחת ערב רומנטית!" אמרה בהתלהבות.
"כן,
עם סיר גדול." מלמלתי והיא הסתכלה עלי בפרצוף חסר הבנה. "לא משנה. אמרת
בגדים נכון?"
שאלתי
והיא הנהנה. כנראה שהיום אני לא יהיה בבית. "נו, תכנסי למכונית!" זירזתי
אותה, והתנעתי את המכונית.
פרק 22-מלצר
שהוא גם זמר גם מפורסם וגם מוזיקאי!:
"ואת
מוכנה!" אמרתי בקריאת הידד.
"ואני
מוכנה!" אישרה ונתנה מבט אחרון במראה.
"ואת
מאחרת!" זינקתי לאחר שהסתכלתי על השעון הפלאפון שלי.
"ואני
מאחרת!" סמדר קראה בפניקה והתחילה להתנשם בכבדות. לקחתי את ידה ומשכתי אותה
אחרי.
"אל
תדאגי אני יתן לך טרמפ!" אמרתי והיא חיבקה אותי מאחור מה שהביא אותי למצב
גרירה הליכתית, בכל זאת, איך אפשר ללכת עם עוד 40 קילו נשענים עליך?
"נו, ג'ו בבקשה!" ניק התחנן! "לא, ממש ממש
לא!" ג'ו אמר חד משמעית. "נו, בבקשה! אפילו קווין הסכים!"
ניק
ניסה שנית. כמו שהוא כבר מנסה משהו כמו 23 דקות! "אז שקווין יהיה המלצר
שלך!" ג'ו אמר בזלזול.
ג'ו
התחיל לצחוק, הוא התחיל להתקפל ופניו של ניק ניהיו אדומות מרוב העצבים, "מה
כל כך מצחיק אותך אודן ג'וזף אדם ג'ונאס?!" ניק צרח וג'ו המשיך לצחוק.
"מ-מ-מ-אחוריך" מלמל תוך כדי צחוק מתמשך.
ניק
העצבני הסתובב. "מצחיק מאוד ג'וסף" אמר קווין וגלגל את עיניו. הוא הסתכל
על החליפה מהודרת של המלצר ואז ישר את פניו לניק שחייך חיוך מודה לעברו. לאחר שניה
השניים הסתובבו והסתכלו על ג'ו.
"או
לא." ג'ו אמר ולקח צעד גדול אחורה. קווין הוציא מאחורי גבו את החליפה שאמורה
להיות על ג'ו.
"או
לא!לא לא לא לא" ג'ו פלט ולקח עוד צעד אחורה בכל פעם שאמר לא.
"או..כן!" קווין חייך חצי חיוך.
"נו
ג'ו בא לפה עכשיו!!" קווין צרח ורדף אחרי ג'ו במורד המדרגות. "אני זמר,
אני מפורסם, אני מוזיקאי, אני לא מ-ל-צ-ר!!!" ג'ו צרח תוך כדי ריצה. "אל
תיהיה שוויצר!" קווין צרח ונסה לרוץ הכי מהר שיכל. "אני זקן מדי בשביל
זה!" קווין מלמל. "אני קטן ממך רק בשנתיים!" ג'ו קיפץ מעל הספה ורץ
אל עבר האי שבמטבח. "מספיק בשביל לא להיות זקן!" אמר ולקח נשימה ארוכה
וחזר לרוץ. "טוב דיייייייייי!" ניק צרח והשנים עצרו במקום והסתכלו על
ניק. "ג'ו לך להתלבש! קווין תכנס למטבח! אל תהרסו לי את הערב הזה!" הוא
צרח והשניהם הדיי הסתכלו. "נו!" התקדם לעברם בצעד אחד והשניהם רצו לעבר
מקומותיהם.
"למה
תמיד אני חייב להיות החכם מבינינו!" ניק אמר בעצבים והתיישב על הספה.
"נו
ג'ו!את יוצא?"ניק דפק על הדלת חזק יותר וחזק יותר כל שנייה שחלפה.
"שניה!" צרח בחזרה ופתח את הדלת. "ואו" השניים הסתכלו אחד על
השני ואז שוב על ג'ו. לא הייתם מספיקים להגיד סופרקאליפר-
"תפסיקו
לצחוק!!" רטן וניער את אחיו! "אתה" ניק ניסה להוציא מלא מהפה אבל
לא יכל.
"אתה"
קווין ניסה אך גם הוא נתקע. "אתה ממש אוהב את השפם הזה דונט יו ?" ניק
צחק וג'ו נגע בשפם המזוייף שהיה מודבק לו על השפה (אני ממש מושפעת מהקליפ ברנינג
אפ, אל תאשימו אותי!)
"אל
תעליבו את אלברט!" ג'ו אמר בילדותיות והסתכל על ניק בפנים נוקשות ומאשימות.
"אלברט?!"
ניק וקווין אמרו ביחד. "ג'ו אתה ממש מוזר!" אמרו שום יחדיו.
"אני
מוזר? אתם מדברים ביחד ואני המוזר?" אמר ונכנס למטבח באנחה.
"פריקים" מלמל.
"שמענו
את זה!" צעקו ביחד.
"טוב,
הגענו!" אמרתי והחנתי את המכונית שלי מול דלת ביתם של הג'ונאסים היקרים.
"כן,
הגענו!" סמדר חזרה ופתחה את דלת המכונית, דילגה החוצה ונעמדה מחוץ לחלוני
הפתוח.
"זה, מה שאני
חושבת שנראה לי שאני רואה?" אמרתי ותקעתי את הראש מחוץ החלון. "הם
מלצרים!?"
"אני יודיע לך,
לא נראה לי זה נכון, זה נראה מפה שלג'ו יש שפם!" סמדר צחקה והנהנתי. ג'ו לא
מאריך שפם זה בטוח. "אוקי, כדאי שתלכי הטבח שלך מחכה לך!" צחקתי ונזכרתי
בסיר הגדול מהבדיחה הקודמת.
"אני
מתרגשת!" צחקקה והתחילה ללכת לעבר הבית. "תהני" קראתי לה היא
הסתובבה חייכה אלי ודפקה על הדלת. ראיתי שהדלת נפתחת אז ידעתי. זה הקיו שלי לעוף
מכאן.
היה לי
זמן רק לפרק אחד וזה גם מה שתגובות דורשות! אני יעבוד עכשיו על עוד פרקים בשביל
לגמור את הסיפור הזה מהר. מקווה שלפחות הצרצרים יגיבו :D
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
