******** לא נתנו לי להגיב למטה משום מה אז רק רציתי להחזיר כמה תגובות...
זה לעומריק:
אוממממממממיגגגגגאאאאאד!!!!!!!
אני כל כך זוכרת אותך!!!! אני ואת דיברנו בסיפור SOL אם אני לא טועה נכון?!
יאווו איך נקרעתי שבלילה האמריקאים לא הבינו על מה דיברנו והתחילו לתרגם אותנו בגוגל חחחח. ואחרי זה שחזרנו לדבר אנגלית הם רצו שנלמד אותם לדבר עיברית חחחחחחחחח. יאו באיזה שעה זה היה 3 , 4 בבוקר לא? חחחח
יאווו זה המסן שלי:
[email protected]
אנחנו חייבות לדבר יותר 3333>
זה ללוליפאף:
יאוווו איייזה מושששלמת את!!
נכנסתי בבוקר ואני כזה וואו לפחות ילדה מושלמת אוהבת את הסיפור שלי כל כך 333>
עשית לי ת'יום מותק!!
תודהה רבהה3>
ועכשיו:
לא יצא לי להגיד את זה לפני אבל חווווווווווופש!!! החופש שלי עד עכשיו מושלם, רק לפני יומים חזרתי מטיול ענקי של שלושה ימים עם סמדי ומלא חברים וחברות. אז עכשיו אנחנו נעדכן הרבה אני מקווה כי חופש ואין יותר מידי דברים שלוחצים עלינו חוץ מדברים של הנוער העובד ועבודה. אז יאאאאלה! פרק (:
בפרקים הקודמים:
"נוני, הכל טוב? נועם בסדר?" שאל וחייכתי עוד יותר "כן, הכל בסדר. בן הולך אליה עכשיו אתה יודע, להסביר את עצמו." אמרתי והוא החזיר "כן" קטן. "עברת יום קשה אה?" שאל ונאנחתי.
"LIKE EVERY DAY" אמרתי והוא חייך. "מה דעתך שנפגש? יש לי רעיון איך לשמח אותך" הוא צחק.
"נשמע טוב. מה דעתך לבוא אלי עכשיו? אני לבד בבית." חייכתי והוא צחק. "אני כבר בדרך" שמעתי אותו מתרומם מהמיטה. "ביי ג'ואי" אמרתי וניתקתי. הפתעה? מג'ו?
אני לא יכולה לחכות!
פרק 13-מייקאובר:
והינה אני מוצאת את עצמי יושבת. או יותר נכון שוכבת. או יותר נכון הולכת? יודעים מה המילה למצב שאני נמצאת עכשיו בו זה. שעמום.
עברו בדיוק שלוש דקות מאז השיחה שלי עם ג'ו והוא עדיין לא הגיע. אני לא יכולה לחכות יותר.
נעמדתי אחרי חצי דקה של התלבטות. אני צריכה לעשות עם עצמי משהו. וזה דחוף.
ירדתי למטה, "איפה זה לעזאזל?" צעקתי והמשכתי את החיפוש אחר השלט. "כנראה שה' לא רוצה שאני יראה טלוויזיה אה?" מלמלתי ונשכבתי על אחת הספות. "להתקשר לסמדי?" מלמלתי שוב ושלפתי את הפלאפון מחייגת את המספר במהירות ומתעצבנת על הצליל המתנה המעצבן הזה שלה. לא שלי יש אחד יותר טוב.
"הלוווו" היא אמרה בקול דיי שמח. "הלו?! סמדייייייי? את חייבת לעזור לי זה מצב חרום!"
צעקתי לתוך הטלפון תוך כדאי נעמדתי מהספה וחזרתי לשבת. כמובן.
"מה? הכל בסדר? קרה משהו?! איפה את? נפגעת? מישהו נפגע? ומה עם- "
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי תופסת את ראשי בחוזקה, מפסיקה את זיבולי השכל של סמדר.
"פשוט..פשוט..פשוט" פשוט לא ידעתי להסביר את עצמי. "מה מצב החרום נוי?" סמדר אמרה בבלבול.
"משעמם לי!" צעקתי ונפלתי על הספה בחוזקה. "את מה?" היא שאלה וגיחכה מעט. "אני משועממת. משעמם לי ואני התקשרתי אליך בשביל ש-" "אני יבדר אותך?" שאלה והנהנתי. אחרי שהבנתי שאני מדברת בפלאפון אמרתי במהירות "סוג של??" היא צחקה. יותר נכון התפקעה מצחוק. יותר נכון אם היו אומרים לי שהשם השני שלה זה צחוק לא הייתי מתפלא. כל כך צחקה שאני בטוחה שלשכנים שלה יש אטמי אוזניים חדשים, כל כך צחקה עד כדי כך ש "את רצינית? תגידי לי שאת צוחקת בבקשה" היא אמרה לי וגלגלתי עיינים. " את צוחקת. זה מה שבטוח" מלמלתי והיא המשיכה את צחוקה. "ועכשיו ברצינות, אין לך משהו אחר לעשות חוץ מלהציק לי?" ואו, סלייייייייייייייייייחה? "היי, את שוכחת את הפעמים ששעמם לך בזמן שהיית חוזרת מאיפה שהוא והיית מתקשרת אלי בשביל שאני יבדר אותך. ואני לא צחקתי כל כך כמו שאת צוחקת עכשיו" אמרתי באיטיות.
"צודקת." וואו. כל כך מהר? "מה אמרת?" אמרתי בטון מרוצה. "אמרתי שאת צודקת. אני באמת התקשרתי אליך כששעמם לי" הווופה, אנשים, נראה לי עלינו פה על סקופ. התחלתי לצחוק, מה? גם לי מותר לצחוק לא?
"אז מה את עושה שאני מציקה לך כל כך?" שאלתי והיא לקחה אוויר "אני-" יש דפיקה בדלת.
"אוי, סמדי תראי מה קרה, השעמום נעלם אני חייבת לזוז" אמרתי מסתכלת על הדלת שניה לפני שפתחתי אותה. "מה נעלם? איך שעמום יכול להעלם?! נוי את פה? נוי? נוי?" פה כבר ניתקתי.
שיט, מה זה הרעש הזה? פתחתי את הדלת. אוי לא. עייני נפקחו במהירות. ג'ו עמד במרכזו של מעגל גדול של פפרצי ועיתוניים. בבקשה תגידו לי שאתם צוחקים?! בבקשה!?
"כמה זמן אתם ביחד?" "זה הבית שלה?" "מה הצעד הבא שלכם ביחסים?!" "יש לכם בית משותף?"
"פגשתם כבר את ההורים אחד של השני?" "מה האחים שלך חושבים עליה?
"ג'ו!" צעקתי וניסיתי לעבור את כל האנשים. "נוי! את פה!" הוא תפס את ידי. "בוא נצא מכאן" מלמלתי ומשכתי את ג'ו אחרי. "את אוהבת אותו?" "מה ההרגשה לצאת עם מפורסם?" צצו שאלות באוויר. התעלמתי.
אני וג'ו נכנסנו במהירות לבית שלי וטרקנו את הדלת ביסודיות. "פוי חשבתי שאני לא יצא משם בחיים"
"אוח מסכן שלי!" אמרתי בציניות וחיבקתי אותו, הוא נתן לי נשיקת שלום ונכנס לתוך הבית, הוא הרשה לעצמו להתיישב על הספא ולהשים רגליים על השולחן. "מרגיש בבית אה?!" הוא צחק והנהן בהסכמה.
"את לבד בבית נכון?" הוא צחק וסימן לי לשבת לידו. התיישבתי והוא חיבק אותי קרוב אליו.
"כן, רק אני ואתה בכל הבית הגדול הזה" חייכתי והוא חייך. "ג'ו." אמרתי והוא הסתכל עלי. "מה יש בשקית?"
שאלתי לאחר שראיתי שהוא נכנסת לביתי עם שקית ירוקה שצועקת yellow , לא הבנתי את הקטע, אבל נגיד.
"זוכרת שאמרתי שיש לי משו מגניב לעשות איתך?" הוא אמר והנהנתי בסקרנות מוחלטת.
"וזוכרת את זה שתמיד אמרת לי כמה קשה זה להיות בת?!" הוא אמר ושוב הנהנתי מסתקרנת אפילו יותר.
"אז חשבתי לעצמי, ג'ו. למה לא?!" הוא אמר והושיט לי את השקית. הסתכלתי עליו מוזר ואז פתחתי את השקית באיטיות, לא מורידה את עיני ממנו עד שלבסוף מסתכלת אל תוך השקית.
פאה? "מה....זה?" מלמלתי והוא הסתכל עלי בחיוך. שנייה רגע מה הוא רומז. לא.
אבל מה אם כן. לא אבל אין מצב. אבל הוא משוגע אז אולי כן. לא אבל ג'ו רוצה..ג'ו רוצה...
"אתה רוצצה.." מלמלתי והוא חייך. "להפוך לבת?" הוא צחק ואני הסתכלתי עליו בתקווה. "אממ כן." הוא אמר ופי נפתח. בבקשה. בבקשה תגיד לי שאתה אוהב אותי ושאתה לא...אתם יודעים. משחק לקבוצה השניה?!
הוא הבין מה משמעות המבט שלי והוא חייך. "נראה לך?! אני רק רוצה להרגיש את ההרגשה, אני סטרייט אל תדאגי בייבי" נתתי לנשימה שאפילו שלא ידעתי שהחזקתי לצאת וחייכתי אל ג'ו. "אתה בטוח?" הוא חייך והנהן. "אוקי ג'ו.בחיים לא חשבתי שאני יגיד את זה אבל.. בוא נהפוך אותך לבת" צחקתי ומשכתי אותו אחרי במעלה המדרגות. מתחילים במייקאובר.
"נו ג'ו, אתה יוצא?" צעקתי מסתכלת על הדלת בסקרנות.
אוי לא. אוי לא אוי לא אוי לא אוי לא. יכול להיות שג'ו....כוסית?
"שלוםםם לך!" הוא אמר במבטא פקאצי וירד במדרגות במהירות, במהירות הגבוה ביותר שהוא יכול עם עקבים. בחנתי אותו. השמלה ישבה לו על הגוף בצורה מושלמת וצמודה. הפאה הבלונדינית שלו התנפנפה ברוח והאיפור. אוח האיפור.
"ואוו ג'ו אתה-" הוא השתיק אותי. "לא. זה לא ג'ו. את יכולה לקרוא לי...ג'וליה." הולד דא פון. ווווווואט?
"ג'וליה?!" צחקתי בקולי קולות. הוא צחק יחד איתי והתיישב על הספה לידי.
"אוקי בואי נעשה דברים של בנות" הוא אמר בהתלהבות תוך כדי מחיאת כפיים מוגזמת.
"מה את אומרת על.........לרכל?!" הוא צעק וחיבק אותי. צחקתי. המבטא הפקאצי הזה קורע אותי.
"אוקי, אבל על מה נרכל?" שאלתי וג'ו עשה את עצמו חושב. "נדבר על.........החבר המושלם, החתיך, המוכשר, החמוד והמדהים שלך" וואו, וחשבתי שהיום הזה לא הולך להשתפר.
"ואו, תזהרי ילדה, זה החבר המושלם, החתיך, המוכשר, החמוד והמדהים שלי!!!" אמרתי ותפסתי את כתפיו של ג'ו, אוי אני מתכוונת ג'וליה.
ג'וליה תפסה אותי בחולצה וקרבה אותי אליה. "ג'וליה." מלמלתי היא הנהנה. "מה את חושבת שאת עושה?!"
אמרתי כשהיא התקרבה אלי יותר ויותר. "סתם. מנשק אותך" הוא קפץ עלי בנשיקה ועטף אותי בידים העדין גבריות שלו. "נו, מה את אומרת על זה?" שאל. "לא יודעת, אני מרגישה טיפה לסבית!" צחקתי והוא חייך הוא ירד והתחיל לנשק את הצוואר שלי. "ג'ו- ליה" מלמלתי והוא הנהן לתוך הצוואר שלי.
"מה דעתך על שיעורי הליכה על עקבים?"
מקווה שאהבתם!
רציתי לעצור את הפרק כאן כי זה נראה לי נחמד חחחח.
נו, מה דעתכם על ג'וליה שלנו?!
היא יושבת פה לידי ומחכה למחמאות אז, שוט! חחחחח
אוהבת מלא
נוי ג'ונאס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שלמות!