אהובתי,

מלאה הערכתי אלייך בשל הכנות, אך דעי לך, חזקה אהבתנו מכל מכשול.

עברנו דברים, חודש קשה, אבל אני יודעת שהכל מסתדר.

זה מחשל אותנו, זה בריא לנו. כי חסר מזה, וטוב שיש.

אני מקווה שאנחנו על דרך טובה יותר ושנמשיך להפגין אהבה.

שוב, אנחנו זה נצח. לא משנה מי יאמר אחרת.

;ועכשיו כאשר אין עול זר וכואב על גבי, נתפנה לברכות והאיחולים!

למרות שהייתי איתך ביום הולדתך ביום שני ושלושה ימים קודם לכן,

אני חושבת שאי אפשר לדלג על הפוסט הזה.

אז ככה -

אני מאחלת לך להאמין בעצמך וביכולות שלך.

אני מאחלת לך להבין שאת מצליחה מצויין ושאת מספיק חזקה כדי לעבור את זה.

אני מאחלת לך לקבל את עצמך ואת ההחיים שלך.

אני מאחלת לך להאמין להבין ולקבל את העובדה שכולם אוהבים אותך מאד.

אני מאלחת לך שתהיי מאושרת. איתי, וגם כשלא.

ועכשיו לברכות הטראשי-

הלוואי שתקבלי מלא מתנות,

שיתנפח לך הארנק,

שתזכי בבריאות ושמחת חיים,

שיקנו לך כבר פאזל

ושאני אתן לך לישון עם הגב אלי.

אני אוהבת אותך.