אני לא אוהבת אוטובוסים.

כאלה קדחתניים, כאלה סנובים.

תמיד חייבים להם דין וחשבון, 

לא לדבר בטלפון, לא לשים רגליים על המושבים,

לפתוח חלון רק בהסכמת הרוב, לנשום רק בהסכמת הרוב.

אם תשב הפוך- תחטוף מיגרנה, ואם ישר- סתם כאב ראש.

גם כן, אוטובוסים. חושבים שהם אלוהים.

לפני שהם מגיעים לתחנה, פעם ב40 דק', צריך להתפלל שהם לא יהיו עמוסים,

או שעד שאתפוס מקום, איזו בת 45 תחליט שהיא זקנה מספיק כדי לשבת במקומי.

להתפלל שלא נמחץ כמו סרדינים וכשנרצה לרדת לא נצטרך לפלוט את עצמנו משם.

גם כן, אוטובוסים. עושים לנו טובה, וגובים כסף.

מסלול שיכול לקחת 3 דקות בדיוק, יימשך רבע שעה.

והמחיר.. אוח. 6.80, ברצינות? או שתביא בדיוק,

או שתפרוט כסף גדול ותקבל עודף בשקלים ואגורות.

גם כן, אוטובוסים מדכאים.

שונאת אותם, שונאת.

הלוואי שלא אצטרך לנסוע באוטובוסים לעולם.

ככה זה כשמחפשים על מי להוציא עצבים,

נו מילא, אוטובוסים.

לא פוסט שלי. מכוער.

את משאירה אותי שפויה.