הוא ואני

לא כל כך שמרנו על דיסטאנס הסטרי.

מתח? היה מתח. כן.

אבל מה שהחזיק אותי כל הזמן,

הייתה המחשבה- איך היא מרגישה?

היא או הוא?

אני.

ואחרי זה גיליתי

שמחשבות בצד אחד ומעשים בצד השני,

כשהיא בחרה במעשים ואני בחרתי במחשבות

יצאתי נפסדת

עם כאב לב

וכאב נפש.

ואני מבינה!
וואו, תאמינו לי שאני מבינה.
כבר לא ביחד, אין לנו שום מחויבות אחת לשניה.

אני לא יכולה לבוא בטענות, גם אני עשיתי את זה.

ובכל זאת מרגיש לי שבסך הכל בסדר, השלמתי,

רק המועקה לא יורדת מהגרון כבר שבוע.