הפלאפל הכי טעים בעיר

בבוקר כאשר עמדתי בתור הארוך והעצבני משהו כדי להוריד את הילד על סף בית הספר, שמתי לב שזאביק עמד שם. 

עמד היא לא לגמרי המילה המתאימה. ליתר דיוק היה די אחוז תזזית. פתח את דלתות המכוניות, שלף מתוכן את הילדים, הניח על גבם את הילקוטים הכבדים, זירז את ההורים להסתלק כמה שיותר מהר ולפנות מקום למכונית הבאה. כן, והוא גם חייך ואמר בוקר טוב.

בוקר טוב אישי מראש העיר.

איש גבוה, רזה, במקומות אחרים אומרים שהוא נראה מעולה לגילו. עמד בחמישה לשמונה ועשה סדר. לא היה שם צלם של מקומון, גם לא היו שם עוזרים אישיים או אורחים מיוחדים שנזקקו להצגה. הוא היה שם, כי הוא תמיד שם. בבתי הספר, ברחובות, בגינות, בפארק וגם במשרדי העיר.

אין בחירות מוניציפליות בקרוב, וגם אם היו, הוא מן הסתם היה מקבל כמו תמיד משהו בין שבעים לשמונים אחוז מקולות התושבים שהולכים להצביע, שהם בערך עשרים וחמישה אחוז מכלל בעלי זכות הבחירה.  כשלא רוצים מהפכות, לא הולכים להצביע. בשביל מה? מישהו חוץ מקרובי המשפחה וכמה פונקציונרים מצביע למתמודדים האחרים?

מה האזרח המוניציפלי רוצה בסך הכל? שהרחובות יהיו נקיים? שבשטחים הציבוריים יהיה ירוק וקצת פורח? שמערכת החינוך תהיה טובה? שהמוקד העירוני ופניות למחלקות העיריה השונות יענה בזריזות וביעילות? שיפנו את הזבל בזמן ובלי שביתות? שאתר האינטרנט של העיריה יכלול את כל החדשות, כל הפעילויות כולל הרשמה מקוונת לגנים? שיהיו מגרשי חניה בכל מקום שצריך? שהארנונה תלך למטרות עירוניות ולא לכיסים פרטיים?

אז מסתבר שבעיר של זאביק מקבלים את הכל ובריבוע. ירוק ופורח? מעטים הימים בשנה שלא פורחים פרחי העונה בגינות הציבוריות. מערכת החינוך אולי היא לא מושלמת, אבל בהחלט משוקעת.

פעם פעם, כשרק הגעתי לכאן, נזקקתי למשהו ורציתי להפעיל קשרים בעיריה (ומסתבר שיש לי) אבל בדיעבד הסתבר שכאן שלא צריך קשרים בעיריה. את השירות אני מקבל גם בלי פרוטקציה. ותמיד באדיבות וביעילות. לאחרונה בחרתי לחסוך בטלפונים ולשלוח מיילים. כן כן, מסתבר שראש העיר, הסגנים שלו, מנהלי האגפים, ובכלל כל מקום קוראים ועונים על כל אימייל. אתר האינטרנט של העיר אולי לא הכי יפה חזותית, אבל יש בו את כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול.

ת'אמת? עם שירות כזה, ממש לא אכפת היה לי אם ראש העיר היה חותך איזה מעשר קטן מקופת העיר ועושה לביתו כנהוג במקומותינו. באמת שלא. אבל מסתבר שזאביק מנהל את העיר כאילו היתה העסק הפרטי של אמא שלו. רודה בעובדים לשירות טוב יותר, קשוב ללקוחות (גם בשבתות אפשר לפגוש אותו מסתובב פה ושם ושואל מה נשמע) ואג לאיזון פיננסי, גם בתרבות וגם בספורט (וגם בחינוך, וגם בתברואה וגם ב... וגם ב...).

בדרך הביתה חשבתי שיום אחד עוד ימאס לו לחייך על הבוקר לכל ילד ואבא וילך למקום אחר. הרי לטס פייס איט. עם קבלות כאלו אין הרבה מקומות פרטיים או ציבוריים שלא יקחו אותו בזרועות פתוחות.

ומה אם יום אחד חס וחלילה יבחר ללכת לפוליטיקה הארצית? פעם הוא כבר אמר שהוא בעד מישהו...

אמת. לא יזיק לנו אם יהיה מישהו במשרד הפנים (או החינוך למשל) שגם יודע לנהל, גם יודע לעשות סדר, גם יודע לתת שירות וגם מחייך על הבוקר.

קשרים יש לו לבטח (כבר הזכרתי את העובדה שעוזי הוא הסגן שלו?) אם הוא רק יאמר "רוצה אני" יתברג בלי הרבה מאמץ בשביעיה הראשונה או השניה במרכז הליכוד וגם במפלגת העבודה (יש עוד דבר כזה?) ישמחו לאחד כמוהו.

אבל אם חס וחלילה טפו טפו טפו, (מלח מים מלח מים) ימאס לו, או ירצה ללכת לכנסת ולממשלה, אז הוא לא יהיה כאן. ואז מה? מי ידאג לזבל?  מי ידאג לחינוך של הילד שלי? מי יקפיד שתקציב העיריה ימשיך להיות מאוזן? איזה ראש עיר יחייך אל הבן שלי ואלי על הבוקר בסתם יום חול ולא בתקופת בחירות? ומי ידאג שתמיד יהיו פרחים בכל מקום?

עזוב אותך זאביק. רעננה זקוקה לך.