הפלאפל הכי טעים בעיר

לפני שנה ומשהו ראיתי סרט בטלוויזיה על רחמנינוף. מלחין רוסי שעבר לארצות הברית ושם התפרסם בעיקר כפסנתרן. הסרט לווה כמובן בהרבה מוסיקה נהדרת שלו כולל איזה פרליוד לפסנתר ששמעתי אותו לראשונה ונחרט בזיכרוני.

אתמול שוב התנגנו בי צלילי אותו הפרליוד ובערב כשקפצתי להורים שלי, התיישבתי ליד הפסנתר וניגנתי ביד אחת את מה שהצלחתי. זה הספיק לאבא שלי לזהות ולשלוף את הדיסק מהארון.

שמעתי אותו שלוש פעמים ברציפות. מצאתי בו הרבה  יופי ורומנטיקה,  עוצמה וגם  לא מעט רישעות שהגיחה מבין הצללים וצחקקה בקול מצמרר. מוסיקה אקספרסיבית חזקה שמשתמשת בציפורניים וחורצת תלמים בעור. שלוש וחצי דקות בערך, זה הכל ובזמן הזה טסתי רחוק מאוד.

חוויה מרטיטה.

מי שרוצה להיות חוקי, מוזמן להוריד את הפרליוד הזה מכאן (הוקלט מתקליט ויניל עם הרבה חריקות)

אפשר גם לבקש ממני :-)